הפרעות אכילה הן אחת המחלות הקשות אשר פוגעות במתבגרות ובוגרות צעירות, וגורמות לנזקים גופניים (לעיתים בלתי הפיכים), לקשיים הסתגלותיים, ולסכנת מוות.
הפסיכיאטריה מכירה בשלוש הפרעות אכילה עיקריות- אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והשמנת יתר פתולוגית (obesity).
הריון הוא תקופה מאוד משמעותית בחייה של האישה. יחד עם ההמתנה לתינוק החדש שיוולד, וההכנות הנדרשות לשם כך, חווה האישה תקופה של שינויים גופניים מהירים ומשמעותיים.
הגוף גדל, המשקל עולה, צורת הגוף משתנה. תופעות גופניות כגון בחילות, חולשה, עייפות, התנפחות של ורידים, ובצקות ברגליים, הופכות את ההתמודדות קשה עוד יותר.
גם שינויים הורמונליים שעשויים להתבטא במצבי רוח מתחלפים וברגישות יתר עושים את שלהם. כיצד משתלבים כל המשתנים הללו בנפשה של אישה הריונית הסובלת מהפרעות אכילה?
אנורקסיה נרבוזה והריון
ראשית, יש לציין שבהגדרה אישה שחולה באנורקסיה אינה יכולה להיכנס להריון, משום שאחת האינדיקציות המחייבות לאבחון אנורקסיה אצל נשים היא הפסקת המחזור. גם אם המחזור לא נפסק, ירידה משמעותית במשקל תמנע בדרך כלל קליטה ושמירה של הריון.
אך גם אם אין הגדרה רשמית של המחלה, ישנן נשים המבטאות סיפמטומים אופיינים לאנורקסיה: אכילה מועטה, התעסקות אינסופית באוכל, בקלוריות ובמשקל הגוף, תפיסת גוף מעוותת על פיה האישה מרגישה עצמה שמנה מאוד למרות שזה כלל לא נכון, ובשל כך נוצר גם דימוי עצמי נמוך.
כאשר מצטרף לתמונה זו הריון, המצב נעשה מורכב- הגוף הגדל והמשקל העולה עשויים להיות גורמים מאיימים ביותר על האישה.
הדימוי העצמי הפגוע ממילא סופג מהלומה נוספת כאשר האישה באמת משמינה. עובדה זו עשויה להביא להחמרה בהפרעת האכילה, להמעטה נוספת בכמות האוכל הנצרכת ולפעילות גופנית מוגזמת. כל אלה עשויים לסכן באופן משמעותי את ההריון.
בולימיה נרבוזה והריון
בניגוד לאנורקסיה, נשים בולמיות בדרך כלל אינן מאבדות ממשקלן (משום שהן אוכלות בכמויות גדולות, ולמרות ההקאה חלק מהקלוריות נספג בגוף, כך שבדרך כלל הן דווקא עולות מעט במשקל).
]יחד עם זאת, ההקאות (או הדרכים האחרות שבוחרת החולה על מנת להיטהר- שילשולים, השתנה, חוקן) גורמים לפגיעה באיזון הכימי של הגוף, ירידה במלחים ובמינרלים ועוד.
לכן גם בולמיות מתקשות בדרך כלל להרות, אם כי הריון אפשרי. ההתמודדות שנוספות לבולמית ההרה דומות למקרה של אנורקסיה. הטלטלה הרגשית, רכבת ההרים ההורמונלית והשינויים המהירים בצורת הגוף מהווים גורם לחץ נוסף, שעלול לגרום להחמרה בהפרעת האכילה.
סכנות בהפרעת אכילה במהלך הריון
הפרעת אכילה מסוכנת לבריאותה של האישה, והן לשלומו של העובר. העובר ניזון דרך האם, וכאשר היא אינה אוכלת מספיק, או נפטרת ממה שאכלה לא יגיע מספיק מזון לעובר.
כמו כן, גוף האישה מתוכנן כך שיגן קודם כל על שלמותו שלו, ולכן אם לא יהיו מספיק משאבים לקיים גם את העובר- הוא יפטר ממנו. לכן הפלות הן אירוע שכיח.
גם כאשר ההריון מחזיק, קיימת סכנה שהעובר יוולד עם מומים כגון היקף ראש קטן, חוסר בשלות, אי הבשלה של הריאות, משקל נמוך, בעיות התפתחותיות וצהבת. גם לאם נשקפים סיכוניםכגון רעלת הריון, סכרת הריון, סיבוכים בלידה ולידה מוקדמת.
אבחנה מבדלת
נקודה חשובה מאוד, הקשורה הן לאבחנה של הפרעת האכילה והן לטיפול לו זקוקה האישה ההרה, נוגעת באבחנה מבדלת (כלומר, לא לאבחן הפרעת אכילה אם היא אינה קיימת).
חלק מהתופעות הנורמליות של ההריון עשוי להיות דומה לתופעות אופייניות להפרעת אכילה- הקאות, המנעות מאכילה, ירידה במשקל (בעיקר בשליש הראשון של ההריון), עיסוק במשקל ובצורת הגוף.
חשוב להבחין מתי מדובר בהפרעת אכילה שיש להתאים לה טיפול (הן דיאטני, והן נפשי), ומתי לאו.