קשה למצוא אישה או נערה שתתבקש להביט במראה ולהגיד מה דעתה על עצמה, ולא תהייה לה שום ביקורת. זה לגיטימי לרצות לשפר את המראה החיצוני שלנו אבל במקרים מסוימים, הרצון הזה הופך לאובססיה ונעשה מנותק מהמציאות.
הפרעות אכילה הן קבוצה של מחלות פסיכיאטריות שמתבטאות ביחס בעייתי לאוכל, שמלווה לרוב בדימוי גוף בעייתי.
קשה להעריך במדויק עד כמה הפרעות האכילה הן תופעה נפוצה מכיוון שמקרים רבים לא מגיעים לשלב של אבחון.
ניתן בהחלט לומר שרוב המקרים מתפרצים בשנות גיל ההתבגרות, במיוחד בקרב בנות צעירות, והן נוטות להתפתח בעקבות הפרעות רגשיות אחרות מהם סובלים בני נוער.
עם זאת, תועדו כבר מקרים בהם החולים בהפרעות אכילה היו בני פחות מעשר וכן ישנם גם חולים גברים. שכיחות המחלה בקרב בני הגיל הצעיר ובקרב גברים הולכת ועולה.
סוגי הפרעות אכילה
ככלל נהוג לחשוד בהפרעת אכילה בכל מצב בו קיים דחף ועיסוק מוגבר באוכל, מידות הגוף, משקל וירידה במשקל. ניתן לחלק את הפרעות האכילה לשלוש קבוצות עיקריות: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה ואכילה התקפית.
אנורקסיה נרבוזה
מחלה זו מתאפיינת בירידה קיצונית במשקל המושגת על ידי הימנעות ממזון עד למצב של הרעבה וכן בעיסוק אובססיבי בפעילות גופנית. קיימת גם תת קבוצה של אנורקסיה הקרויה "אנורקסיה בולימיה", ובה הירידה במשקל מושגת על-ידי טקסים של "היטהרות" שנעשים ע"י הקאות לאחר אכילה או שימוש במשלשלים.
ניתן לאבחן אנורקסיה נרבוזה על ידי מספר קריטריונים:
1. ירידה של 15% ממשקל הגוף הנורמאלי (BMI ).
2. תפיסה לא נכונה של משקל הגוף ופחד עצום מפני עלייה במשקל. לדוגמא ניתן לראות נערות רזות בצורה שעצמות השלד שלהן בולטות אך כשהן מביטות במראה הן רואות את עצמן כשמנות.
3. הפסקה של מחזור הוסת למשך 3 חודשים רצופים.
בולימיה נרבוזה
המחלה הנ"ל מתאפיינת בצריכה של כמויות עצומות של מזון ולאחר מכן "פיצוי" שנועד למנוע עלייה במשקל. הפיצוי יבוא בצורה של הקאות או שימוש במשלשלים. יש ירידה בהערכה העצמית כתלות במשקל הגוף.
אבחנה של בולימיה נרבוזה:
1.התקפי אכילה המאופיינים בצריכת כמויות אדירות של מזון בזמן קצר. אין שליטה על האכילה בזמן ההתקף.
2. "פיצוי" לצורך מניעה של עלייה במשקל שכולל שימוש במשלשים, הקאות וביצוע פעילות ספורטיבית אינטנסיבית.
3. ההתקפים מתרחשים יותר מפעמיים בשבוע ולמעלה משלושה חודשים.
4. אין אנורקסיה במקביל למחלה.
הפרעת אכילה התקפית
הפרעה זו מאופיינת בהתקפי זלילה הנמשכים פרק זמן מוגדר וכוללים אכילה של כמות מזון רבה מזו שאדם "רגיל" היה אוכל. כמו כן בזמן ההתקף, נדמה כי אין שליטה על כמות המזון הנכנסת והאדם לא מצליח להפסיק לאכול.
טיפול בהפרעות אכילה
הבסיס לכל הפרעות האכילה הוא דימוי גוף שלילי ולרוב מעוות. דבר זה גורם לירידה בביטחון העצמי ולהתפתחות של הפרעות האכילה. מדובר במעגל שמזין את עצמו והטיפול הנפוץ ביותר הוא טיפול פסיכיאטרי שמטרתו לשפר ולחזק את התדמית העצמית של הסובל מהפרעות האכילה. פרט לטיפול הפסיכיאטרי ניתן גם טיפול תומך במזון ונוזלים שנועד למנוע מוות מרעב.
המסגרת בה מתבצע הטיפול תלויה בחומרת ובסוג הפרעת האכילה, היא יכולה להתבצע במסגרת של אשפוז או של ביקורים במרפאה. לעיתים נדרש אף אשפוז בכפייה לצורך האכלה אולם רוב הטיפולים מתמקדים בפן הרגשי-נפשי של החולה.
במידה והבסיס להפרעה הוא דיכאון וחרדה ניתן לתת טיפול תרופתי שיעזור לו. רוב הטיפול הוא באמצעות תרפיה בשיחה ובסדנאות, הן אישיות והן קבוצתיות. מסגרת התמיכה שניתנת לחולה היא חשובה מאין כמוה וחשוב שגם בני משפחתו של החולה יהיו מעורבים בתהליך.
ראו גם: