טיפול פסיכיאטרי מטרתו פתירה מלאה או חלקית של הפרעה נפשית. הטיפול מבוצע על ידי רופא אשר תחום התמחותו הוא פסיכיאטריה ולעתים קרובות משלב איתו גורמים נוספים כגון פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאלים וגורמי רווחה.
בחלק רב מן המקרים לא תהיה קיימת אפשרות לריפוי מלא ולכן תפקידו העיקרי של הטיפול הפסיכיאטרי יהיה איזון תרופתי שיוביל לריסון תסמינים ושיפור במצבו הנפשי והחברתי של החולה.
מחלות הנפש הנפוצות בהם עוסק הטיפול הפסיכיאטרי כוללות סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות, דיכאון, נטיות אובדניות והרסניות, הפרעות אישיות והפרעות חרדה.
בישראל קיימת עלייה במספר הפניות לטיפול פסיכיאטרי, בשנת 2005 התקבלו מעל 30,000 פניות לטיפול במרכזים ממשלתים כאשר למעלה מ-30% מאוכולוסיה זו ביקשה טיפול בצורה עצמונית.
לאור העובדה כי הפרעות נפש שאינן מטופלות או מאוזנות יכולות להוביל להשלכות קשות כגון גרימת נזק הן למטופל והן לסביבתו, החוק קובע כי פסיכיאטר יכול לכפות על מטופל במקרים מסוימים את הטיפול.
במהלך העשורים האחרונים עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי השתנו בצורה משמעותית. בעבר מרבית הטיפול נעשה על ידי אשפוז במחלקה סגורה לאורך תקופות ארוכות, שבמהלך תקופות אלו ניתן טיפול תרופתי ותומך לחולים. כיום מרבית הטיפול נעשה בקהילה.
שלבי הטיפול הפסיכיאטרי
אבחון פסיכיאטרי
לרוב מתרחש בעת המפגש הראשוני עם המטופל. האבחון יכול להתבצע בכל בית חולים פסיכיאטרי או כללי, במרפאות חוץ או במרפאה פרטית. השלב הראשון באבחון כולל הערכה כללית של מצבו הנפשי והגופני של המטופל.
ההערכה כזאת כוללת ראיון הבנוי משאלות פתוחות וסגורות אשר התשובות להן יכולות להכווין על אופי הבעיה והחומרה שלה, הכרת האישיות של אותו אדם ובדיקת מערכות היחסים שלו עם סביבתו הקרובה. פרט חשוב שתמיד יש צורך לקבוע בעת האבחון הראשוני הוא האם נשקפת סכנה כלשהי למטופל עצמו או לסביבה שלו. באם קיימת סכנה יעלה הצורך של אשפוז בכפיה.
דבר נוסף אשר נעשה בעת האבחון הראשוני הוא עיון והבנה של ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל, יש צורך לדעת האם המטופל מקבל טיפול תרופתי מסויים על בסיס קבוע, או משתמש בסמים לא חוקיים. כל הפרטים אשר הוזכרו יכולים לסייע בעריכת הפרופיל הרפואי והנפשי ובקביעה של המשך הטיפול המתאים אשר לרוב יכלול מפגשים וטיפול תרופתי.
טיפול תרופתי ופסיכיאטרי
לאחר אבחנה של מצב החולה, ניתן להתחיל את הטיפול עצמו. מצבים שונים ידרשו אופי טיפול שונה. רוב הטיפולים הפסיכיאטרים מתבצעים על ידי פגישות בטווחי זמן מוקצבים.
בעת הפגישה המטופל מדווח על מצבו, על השפעת תרופות (אם ניתנו כאלו) ועל תופעות לוואי. הפסיכיאטר יכול להתרשם משינויים חריגים הדורשים שינוי במינוני התרופות או הוספה של אסרטגיות טיפול נוספות (עזרה סוציאלית, טיפול פסיכולוגי משלים ,ריפוי בעיסוק).
תדירות המפגשים תלויה בסוג ההפרעה, לרוב הפרעות במצב הרוח כגון דיכאון דורשות מפגשים דחופים יותר, כיוון שקיים צורך בעיבוד משותף של מידע בין החולה לרופא המטפל, לעומת זאת בהפרעות כגון סכיזופרניה מרבית הטיפול הפסיכיאטרי יעסוק במינון התרופות ופחות בתסמינים הנפשיים, לכן לרוב תדירות המפגשים תהיה פחותה. צורת הטיפול נקבעת על פי הבעיה עצמה, חומרת התסמינים והסכנה הנשקפת לחולה ולסביבתו.
שיקום פסיכיאטרי
במקרים רבים המחלה הנפשית תגרום לכך כי החולה יצטרך לעבור תהליך מסוים בכדי להשתלב חזרה בחברה. תהליך שיקומי פסיכיאטרי דואג לכך, על ידי מציאת עבודה מתאימה, תנאי דיור ספציפים, תמיכה נפשית וכספית ותיאום בין כל הגורמים הרלוונטים כדי למנוע מצב שבו החולה "נופל בין הכסאות" של המוסדות השונים אשר מטפלים בבעייתן.
קראו עוד: