הפסיכיאטריה היא, קודם כל, ענף ברפואה המודרנית הקונבנציונאלית. אך יחד עם זאת, תחום ההתמחות של הרופאים הפסיכיאטרים הוא תחום שקשה להניח עליו יד, במלוא מובן המילה- בריאות הנפש.
בעבר, מחלות הנפש יוחסו לשדים, למכשפות ולעוד כהנא וכהנא תופעות על טבעיות אשר "השתלטו" על נשמתם או נפשם של החולים.
כיום ידוע שלמרבית ההפרעות הנפשיות יש ביטוי כלשהו בפעילות של מערכת העצבים המרכזית- המח. הבנה זו היא שמאפשרת טיפול במחלות נפש באמצעים רפואיים שונים, ובעיקר- בתרופות פסיכיאטריות. תרופות אלה משנות משהו בתפקוד של איזורים שונים במח, או בפעילות החשמלית שלו.
מי רושם תרופות פסיכיאטריות ובאילו מצבים
באופן כללי, תרופות פסיכיאטריות ניתנות על ידי רופא מומחה בפסיכיאטריה. עם זאת, ישנן תרופות ומצבים שונים (בדרך כלל פחות מורכבים) אשר יכולים להינתן גם על ידי רופא משפחה.
מצבים הדורשים טיפול תרופתי הם מצבים בהם יכולת התפקוד וההתמודדות עם הדרישות היומיומיות של האדם יורדת באופן משמעותי, או כאשר אדם נמצא במצב של מצוקה קשה. התרופה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר הנרשמת כיום היא ממשפחת התרופות האנטי דיכאוניות.
לעיתים, השימוש בתרופה פסיכיאטרית מאפשר המשך תפקוד רגיל ורמה טובה של הסתגלות. בדרך כלל, מומלץ שטיפול בתרופה פסיכיאטרית ילווה גם בטיפול רגשי אשר מטרתו לטפל בגורם למצוקה ולהוריד את ההזדקקות לטיפול תרופתי. במקרים אחרים, הטיפול התרופתי משפר או מאזן את המצב, גם אם אינו מביא לתיקון מלא.
סוגי תרופות פסיכיאטריות
מגוון התרופות הפסיכיאטריות רחב ביותר. באופן כללי ניתן לציין שלוש קבוצות עיקריות:
1. תרופות אנטי- דיכאוניות: תרופות שנועדו לטפל בהפרעות מצב רוח, ולעיתים משמשות גם לטיפול בהפרעות חרדה והפרעות אחרות. המשפחה כוללת מספר תתי-קבוצות בעלות טכניקת השפעה שונה.
2. תרופות אנטי- חרדתיות ותרופות הרגעה: תרופות המטפלות בתחושות חרדה, מרגיעות ולעיתים גם מרדימות.
3. תרופות אנטי- פסיכוטיות: תרופות שנועדו לטפל בפסיכוזה או בסכיזופרניה. בדרך כלל מהוות טיפול ארוך טווח, ופועלות בעיקר על סימפטומים חיוביים של פסיכוזה (מחשבות שווא והלוצינציות).
בנוסף, ישנן תרופות אשר אינן מסווגות בקבוצות אלה, ומיועדות לטיפולים ספציפיים יותר כמו למשל הליתיום המיועד לטיפול בהפרעה דו-קוטבית.
השפעת התרופות הפסיכיאטריות
כאמור, טיפול פסיכיאטרי צריך להיות טיפול מתמשך תוך מעקב מתמיד של הרופא המטפל. לעיתים לוקח זמן עד שמצליחים להגיע לאיזון תרופתי, וישנן גם תרופות אשר דורשות זמן ארוך יחסית עד שהשפעתן מורגשת (כמו למשל הפרוזאק מקבוצת התרופות האנטי דיכאוניות).
לעיתים, תרופה זו או אחרת אינה משפיעה כרצוי על מצבו של החולה, ויש צורך להעלות את המינון, להחליף תרופה, או לשלבה עם תרופה נוספת. ישנן תרופות פסיכיאטריות הדורשות מעקב צמוד יותר, לעיתים אף באשפוז (כמו למשל הלפונקס מקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות). תרופות אלה בדרך כלל מהוות מוצא אחרון, כאשר תרופות פשוטות יותר אינן מועילות.
תופעות לוואי
כמו לכל תרופה אחרת, גם לתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות תופעות לוואי. משום שהתרופות הפסיכיאטריות משנות בדרך כלל פעילות כלשהי במערכת העצבים או במח, תופעות הלוואי יכולות להשפיע על כל תחומי התפקוד.
ישנן תרופות אשר גורמות לעייפות, להשמנה, לחוסר תיאבון או עודף תיאבון, לפגיעה בחשק המיני, לקטטוניה, לרעד ועוד. כאשר מקבלים תרופה פסיכיאטרית חשוב לקבל הסבר מהרופא על תופעות הלוואי האפשריות.
פעמים רבות, טיפול פסיכיאטרי מורכב ממספר תרופות, אשר חלקן מיועדות להתמודד עם תופעות הלוואי שתרופות אחרות מעוררות.
במקרים אחרים, יש אפשרות לנסות סוג אחר של תרופה מאותה משפחה על מנת להוריד את פגיעת תופעות הלוואי. כמו כן, ישנם אנשים שאינם סובלים מתופעות הלוואי כלל.