בחודש יולי 2013 יצאה לדרך הרפורמה בבריאות הנפש בישראל, מהלך משמעותי ורב חשיבות המעביר את האחריות להענקת טיפול נפשי ממשרד הבריאות אל קופות החולים, תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מדובר על צעד משמעותי, צעד העשוי להגדיל משמעותית את מספר המטופלים הנפשיים (בכל הרמות והרבדים) בישראל ואשר בשעה טובה יסדיר את התחום הכה חשוב הזה במסגרת מערכת הבריאות הציבורית.
במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש רופאי המשפחה יוכלו להפנות מטופלים לטיפול נפשי, אשר יוכל בין היתר להתקיים במרפאות קהילתיות לבריאות הנפש שקופות החולים יחויבו לפתוח ולהפעיל.
הפעימה הראשונה של הרפורמה יצאה לדרך ביולי 2013, במסגרתה קופות החולים פתחו 39 מרפאות חדשות לבריאות הנפש, במרפאות אלו פועלים פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים נפשיים נוספים.
ההפניות למרפאות אלו ולנוספות שיפתחו בהמשך הרפורמה תעשינה בהדרגה. הרפורמה בבריאות הנפש תושלם עד יולי 2015, עד אז תועבר האחריות המלאה לבריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים.
עד להשלמתה המלאה של הרפורמה בבריאות הנפש האחריות לטיפולים נפשיים בחירום (אשפוזים בכפייה ובחירום למשל) תיוותר בידי משרד הבריאות באופן דומה למצב כיום.
ההיבט הטכני-פרוצדוראלי של הרפורמה
במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1994, תחום בריאות הנפש נותר מחוץ להגדרות החוק ואחריות קופות החולים (יחד עם רפואה מונעת וגריאטריה במקור).
בשנת 2012, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן פרסם את עיקרי הרפורמה בבריאות הנפש כפי שסוכמה בין משרד הבריאות ומשרד האוצר לקופות החולים. הרפורמה מעבירה את האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים, בתוקף צו ביטוח בריאות ממלכתי – פעולה שמכניסה בפועל את התחום תחת המטרייה של ביטוח הבריאות הממלכתי.
העובדה שמרד הבריאות קידם את הרפורמה היא בעיקרה הודות ללחץ ציבורי מסוים והחלטת בג"ץ מ-2011 שקראה למדינה להבהרות בנושא והמשך קידום הרפורמה.
המשמעות היא שכמו כל התחומים הנמצאים תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם בריאות הנפש תכלול סל שירותים בסיסי אשר יוגדר מעת לעת ויהווה את רישות החובה המינימאליות מקופות החולים שיספקו את השירות ויהיו אחראיות לו.
הרפורמה בבריאות הנפש כוללת הכפלה של תקציבי הטיפול הנפשי בקהילה ממנו נהנות קופות החולים, כמו כן ההערכות הן להכפלה במספר המטופלים הנפשיים.
המצב לפני הרפורמה היה שמטופלים קיימים קיבלו את הטיפול הנפשי במסגרות פרטיות למיניהן ובעלויות גבוהות או במסגרות של קופות החולים אך עם זמני המתנה ארוכים במיוחד ולא באופן האופטימאלי.
כיצד הפנייה לטיפולי בריאות הנפש תתבצע לאחר הרפורמה?
עם השלמתה המלאה של הרפורמה בבריאות הנפש, ההפניה של מטופלים הנדרשים לטיפול או סיוע נפשי כזה או אחר תיעשה באמצעות רופאי המשפחה במרפאות הקהילתיות.
קופות החולים יפעילו כאמור מרפאות מיוחדות וייעודיות לבריאות הנפש (או במבנים חדשים או במיקומים קיימים של קופות החולים) אשר בהן יבוצעו הטיפולים.
הטיפולים המבוצעים במרפאות הקיימות לבריאות הנפש ימשיכו באופן עקרוני להתקיים, אך עם זמני המתנה קצרים משמעותית ואולי עם הוזלה עבור המטופלים וקופות החולים עצמן עקב הרפורמה וההכללה של הנושא בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אשפוזים נפשיים, טיפולי חירום והיבטים מורכבים יותר של בריאות הנפש ימשיכו להתקיים גם לאחר יישום מלא של הרפורמה בבריאות הנפש בבתי החולים הפסיכיאטריים (שחלקם ממילא נמצא בבעלות קופות החולים).
המשמעות של הרפורמה על הטיפול הנפשי לאזרחים
מטרות הרפורמה בבריאות הנפש הן לייעל את התחום עבור האזרחים, להסדיר את התחום תחת הגדרות חוק ביטוח בריאות ממלכתי וסל הבריאות, לקצר את התורים לטיפול נפשי הניתן כיום במסגרת קופות החולים וכן לאפשר למטופלים להשתלב בקהילה באופן יעיל ומלא יותר תוך הפחתת הסטיגמה המתלווה לטיפולים נפשיים.
ההשפעה של הרפורמה בבריאות הנפש או המשמעות מבחינת הטיפול הנפשי של הציבור תהיה בקיצור משמעותי של התורים לטיפול, העלויות יפחתו כי הטיפולים יוצעו בידי קופות החולים ורמת השירות אמורה לעלות כי במרפאות הייעודיות יועסקו אנשי מקצוע רבים ומיומנים.
כמו כן רופאי המשפחה יוכלו להפנות מטופלים לטיפול נפשי ביתר יעילות וקלות לעומת העבר. יתכן כי הרפורמה תפחית את כוחם או היקפי התעסוקה של מטפלים פרטיים למיניהם.
ראו גם: