השלב הראשון בטיפול בכל מחלה, בעיה או הפרעה, הוא לזהות את קיומה. כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל מרגיש כאב או מגבלה כלשהי, ופונה לרופא. כשאדם חש מצוקה נפשית הוא פונה לפסיכולוג או פסיכיאטר.
אבל מה קורה שאדם לא מרגיש מצוקה? שאדם חושב שהכל איתו בסדר? קשה לנו, בני האדם, להסתכל על עצמנו מבחוץ. אנחנו חיים את השגרה שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותה, ולעיתים רק אנשים מסביבנו רואים את הבעיות. רואים את ההתנהגויות הלא בריאות שלנו, רואים כיצד אנחנו פוגעים בעצמנו.
זוהי תמונה אופיינית מאוד לתיאור של התמכרויות. כמה פעמים שמעתם בחייכם את המשפט האלמותי "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה?" אנשים חיים באשליית שליטה.
אנשים מתקשים להבין, שלפעמים ההתנהגות שלהם משתלטת עליהם. הם לא מרגישים שהם רוצים להפסיק, זה נכון, אבל הם גם לא יכולים להרגיש ככה. והתנהגות התמכרותית עלולה להיות מסכנת חיים, ומסכנת איכות חיים.
אז איך אדם יכול לדעת שהוא לא סתם "נהנה" לעשות משהו, אלא שהוא באמת מכור, ושכדאי לו לפנות לסיוע או לגמילה?
מאפיינים של התמכרות
להתמכרות לכל דבר יש שלושה מאפיינים, אותם אדם יכול לזהות כדי לראות שהוא מכור:
1. תלות: תלות היא הצורך של האדם במושא ההתמכרות, הידיעה או התחושה שהוא לא יכול (ובדרך כלל גם לא רוצה) לחיות בלי זה.
2. סבילות: סבילות היא המאפיין שגורם לצורך במנה גדולה יותר של סם, או בהתנהגות קיצונית יותר או ארוכה יותר, בשביל לחוש את אותה תחושה שבעבר "מנה" קטנה יותר יצרה. מנות הסם, כמויות האלכוהול או מספר הסיגריות גדלים, השעות בהן אדם עוסק בהתנהגות ההתמכרותית שלו מתארכות, וההתנהגויות עצמן נעשות קיצוניות יותר.
3. תסמיני גמילה: כאשר אדם מפסיק שימוש בחומר או בהתנהגות של ההתמכרות, הוא חש בתסמיני גמילה פיזיים או נפשיים. תסמיני הגמילה יכולים להיות כאבים, קריז, מצוקה, חרדה, דיכאון ותחושת ריקנות.
אדם צריך לשאול את עצמו: מה יש לי כשאני לא עסוק בהתמכרות? האם זהו המוקד של חיי? האם פעם הייתי זקוק למנות קטנות יותר? מה קורה לי כשאיני נוטל חומרים/שותה/מעשן/מתנהג בצורה זו או אחרת? תשובה על השאלות הללו יכולה לעזור בזיהוי של עצמי כמכור.
מאפיינים נוספים
האדם וסביבתו הקרובה יכולים לשים לב גם למאפיינים נוספים, שאמורים להדליק נורת אזהרה ולבחינה מעמיקה יותר של האפשרות שאדם מכור.
מאפיינים אלה כוללים סימנים חיצוניים כמו שינויי קיצוני במשקל, הזנחת ההופעה החיצונית, סימנים שונים על הגוף (כמו סימני הזרקה), עייפות קיצונית או ריח גוף (למשל, ריח של אלכוהול).
ישנם גם סימנים התנהגותיים- מצבי רוח, חוסר תשומת לב לבני משפחה או חברים, תוקפנות וחוסר שקט. אצל אנשים מכורים בדרך כלל נפגעים התפקודים היומיומיים, הם מפסיקים ללמוד או לעבוד, לא מחוייבים לכלום, חסרי אחריות (כי רק מושא ההתמכרות מעניין וחשוב), ולעיתים הם גם נעלמים לתקופות מהבית.
ישנם סימנים נוספים שקשה להתעלם מהם- העלמות של כספים או טובין (בהתמכרות להימורים, לסמים יקרים או לקניות), חוסר תפקוד מוחלט, התרועעות עם אוכלוסיות מסוימות או באיזורים מסויימים בעיר, החלפת בני זוג לעיתים קרובות (התמכרות לסקס), ועוד סימנים אופיינים לסוגים שונים של התמכרות.
תחושה פנימית
לבסוף, חשוב לציין, שההגדרות הרשמיות לא תמיד הכי חשובות. כשאדם מרגיש שהתנהגות מסויימת נכפית עליו, שהוא חייב לעשות אותה, וזה גורם לו לסבל ולפגיעה בחיי היומיום ובתפקוד, גם אם אינו עונה על הקריטריונים ה"רפואיים", מומלץ לו לפנות לעזרה לטיפול בגמילה
ראו גם:
התמכרות למסכים – איך נזהה אותה? וכיצד מתמודדים עם ההתמכרות למסכים?