מחלות רפואיות ומצב נפשי ירוד

תוכן עניינים

הקשר בין גוף ונפש הוא עובדה שפעם הייתה מקובלת רק בשולי הרפואה האלטרנטיבית. כיום, רב הרופאים מקבלים את העובדה שלתהליכים המתרחשים בנפשנו, ולמצב הרגשי הכללי שלנו, יש השפעה משמעותית ביותר על מצבנו הבריאותי.

הכרה זו כוללת גם את ההבנה שלמחלה פיזית יש השלכות רגשיות על האדם, ושגם בנפשו של האדם החולה צריך לטפל, וכן את ההבנה שבכוחו של המצב הנפשי להשפיע לטוב או לרע על התפתחותה של מחלה גופנית.

בכיוון אחד ניתן לדבר על תחום המחלות הפסיכו-סומאטיות: מחלות שיש להן סימפטומים כמו למחלה גופנית, אך הגורם המוחלט לסימפטומים הללו אינו גורם פיזיולוגי אלא גורם נפשי.
כך למשל, ישנם אנשים שחשים כאבים מסוימים (כאב בטן או כאב ראש, למשל), כאשר אין לכך כל סיבה פיזית, אלא מתח וחרדה שהאדם חש.
כיוון נוסף שמבטא את הקשר בין הגוף לנפש הוא מחלות פיזיות, אשר יש להן גורמים פיזיים, אך הם מושפעים גם מגורמים נפשיים, ואף עשויים להחמיר כאשר המצב הנפשי של החולה ירוד.

מחלות לב

ישנם גורמים פיזיולוגיים מובהקים לבעיות לב, להתקפי לב ולחסימת העורקים. ידוע שזקנה, עישון, כולסטרול גבוה וגנטיקה כולם עשויים לגרום לבעיות בלב. אך גם להיבט הנפשי יש השפעה: אישיות האדם עשויה להיות גורם אשר מגדיל את סיכוייו של האדם ללקות בליבו.

נשים לחוצים, תחרותיים, אגרסיביים ואסרטיביים נקראים בעגה המקצועית Type A, וסיכוייהם ללקות בהתקף לב גבוה יותר מאשר אנשים שלווים ורגועים (Type B).
בנוסף, כאשר נתונה מחלת לב, סיכוייו של טיפוס מסוג A להבריא נמוכים באופן משמעותי. הלחץ והאמביציה עשויים להוביל את טיפוסי A למצבים רבים יותר של חוסר אונים, אכזבה ודיכאון, אשר גם להם השפעה על הקושי היחסי להתגבר על מחלה קשה.

מחלות מעיים- אולקוס, קרוהן וקוליטיס

מחלות המעיים הם מצבים בהם יש פגיעות שונות ברקמה של הקיבה, המעי או התריסריון. המחלות גורמות לכאבי בטן, ולקשיים בעיכול של מוצרים שונים. כאשר מאובחנות מחלות המעיים הנזכרות, ניתן לראות סממנים פיזיולוגים באמצעות הדמיות ובדיקות שונות.

לעיתים אף ניתן למצוא גורם בקטריאלי או אחר למחלה. יחד עם זאת, למצבי דחק רגשיים יש השפעה ישירה על ההפרשות בקיבה. דיכאון, תחושות חוסר אונים וייאוש מפחיתים את חומציות הקיבה. כעס וחרדה לעומת זאת מעלים את החומציות בקיבה. חוסר האיזון החומצי הזה עשוי להיות קטליזטור למחלות המעיים, ואף להחמירן. יש לציין, שכיום חלק מקובל מהטיפול באולקוס, קרוהן וקוליטיס הוא טיפול פסיכולוגי שמטרתו להפחית דחקים רגשיים.

מחלות זיהומיות

מצב רגשי ירוד גורם לירידה בתפקודה וביעילותה של המערכת החיסונית. לכן, כאשר המצב הנפשי קשה, אנשים חשופים יותר למחלות זיהומיות, ומחלימים מהן לאט יותר.
גם אצל חולי איידס, אצלם קיים וירוס הגורם לפגיעה במערכת החיסון, סימפטומים דיכאוניים או חרדתיים גורמים לפגיעה מהירה וקשה יותר בתאי מערכת החיסון.

סרטן

סרטן היא מחלה שנגרמת ממוטציה שגורמת להתפתחות לא תקינה של תאים היוצרים גידול באיזורים שונים בגוף.

מחקרים רבים בקרב אוכלוסיות שונות ובסוגים שונים של סרטן הראו שדיכאון וחוסר תקווה מנבאים התמודדות פחות טובה עם המחלה, התדרדרות מהירה יותר במצבו של החולה וסיכויי הישרדות נמוכים יותר, בהשוואה לחולים שמצבם הנפשי אינו ירוד.

אסטמה

אסטמה יכולה להגרם כתוצאה מזיהום או מאלרגיה, אך בכ-30% מהמקרים מקורה פסיכולוגי. פעמים רבות מדובר שחוסר ויסות של צרכי התלות בהורים שגורם להתקפים של המחלה. מחקר אחד הראה שכאשר מנתקים את הילדים מהגורמים המלחיץ (ההורים), מספר ההתקפים יורד באופן משמעותי.