לכל אחד מאיתנו יש תכונות אופי שונות ומגוונות, חלקן טובות יותר, מקצתן טובות פחות. את חלקן היינו רוצים לשנות בעצמנו, ויש תכונות אחרות שהסובבים אותנו היו רוצים לשנות בנו.
ישנם אנשים עבורם האישיות היא לא רק חלק מייצג ממי ומה שהם, אלא סוג של מחלה. קבוצת אנשים זו סובלת ממה שנקרא "הפרעות אישיות".
מהן הפרעות אישיות וכיצד ניתן לזהות אותן?
הפרעות אישיות הינן קבוצה של הפרעות מתוך כלל ההפרעות הנפשיות המאופיינת על-ידי תבנית קבועה של מחשבות והתנהגות לאורך זמן.
הסובלים מהפרעות אישיות מתקשים להסתגל לנורמות והתנהגויות חברתיות מקבלות, דבר שעשוי להוביל אותם לתחושות של דיכאון, חרדה ואפילו להתקפים פסיכוטיים.
האדם הסובל מהפרעת אישיות מוגדר על-ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית כבעל דפוס מחשבות והתנהגות שסוטה מהמקובל בחברה ובתרבות שבה הוא חי את מרבית חייו הבוגרים.
פרט לכך, בכדי להגדיר את האישיות הנ"ל כ"הפרעה" עליה למלא תנאי נוסף- היא צריכה לגרום לתחושת מצוקה אצל האדם החווה אותה, או לפגום בהתנהלות התקינה של חייו האישיים, החברתיים או התעסוקתיים.
את הפרעות האישיות נהוג לסווג לשלושה אשכולות:
אשכול ראשון – מכיל הפרעות מוזרות או אקסצנטריות.
הפרעות לדוגמא באשכול זה הן: הפרעת אישיות פרנואידית או הפרעת אישיות סכיזואידית.
אשכול שני – הפרעות דרמטיות, רגשיות או בלתי יציבות.
הפרעות לדוגמא הן: הפרעות של אישיות נרקיסיסטית, אישיות היסטרית, הפרעת אישיות גבולית וכן הפרעת אישיות אנטי- סוציאלית.
אשכול שלישי- הפרעות המאופיינות בחרדה ובפחד.
הפרעות לדוגמא: הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית והפרעת אישיות תלותית.
מהי הפרעת אישיות תלותית?
כפי שציינו בהקדמה, הפרעת אישיות תלותית משתייכת לאשכול השלישי של הפרעות האישיות.
כולנו זקוקים לקשר אנושי ולתמיכה והקרבה שקשרים אלה מספקים לנו. ישנם אנשים שהצורך הזה הופך עבורם לתלות, עד כדי כך שהם מבטלים את עצמם ורק בכדי שלא יישארו "לבד".
האנשים הסובלים מהפרעת אישיות תלותית מרגישים צורך עז שיהיה להם קשר עם אדם שייקח אחריות על חייהם.
אותם אנשים מתאפיינים בחוסר ביטחון עצמי בולט, וקושי אמיתי לקבל החלטות בעצמם. קושי זה מוביל להתנהגות חרדתית, כנועה וותרנית.
אותם אנשים יכולים למצוא עצמם לעיתים שכיחות למדי כשהם נמצאים במערכת יחסים של ניצול, התעללות והשפלה.
האנשים הסובלים מהפרעה זו מרגישים צורך כפייתי לדאגה ואהבה על ידי אדם אחר, הם סובלים מחרדת נטישה ויהיו מוכנים לעשות הכל, עד לרמה של ביטול עצמי ממש, בכדי לספק את הצד השני שאת אהבתו ודאגתו הם רוצים.
לרוב רואים את ההסתמנויות הראשונות של הפרעת אישיות זו כבר בגיל ההתבגרות.
קריטריונים לאבחנה:
ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני) קבע כי כדי לאבחן אדם כסובל מהפרעת אישיות תלותית, עליו למלא לפחות חמישה מהקריטריונים הבאים:
1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא קבלת עצות ואישורים מאחרים.
2. צורך באחר אשר ייקח אחריות על מרבית תחומי החיים של האדם.
3. קושי בהבעת אי הסכמה עם האחר מתוך חשש לאובדן תמיכתו או אישורו.
4. קושי בהנעת פרויקטים ועשייה עצמאית מתוך חוסר ביטחון בשיפוט והיכולת העצמיים.
5. "הליכה רחוק" והתנדבות לביצוע מטלות בלתי נעימות בכדי להשיג תמיכה ודאגה מהאחר.
6. המצאות לבד מעוררת תחושת חוסר נוחות או חוסר אונים מתוך תחושת חוסר יכולת להשגחה עצמית מספקת.
7. מייד עם סיום מערכת יחסים, פנייה לחיפוש אחר קשר חדש שיהווה מקור תמיכה והשגחה.
8. עיסוק מוגזם בחשש מעזיבה שתחייב טיפול והשגחה עצמיים.
הטיפול בהפרעה
הטיפול מבוסס על שילוב של טיפול פסיכולוגי תרפי יחד עם טיפול פסיכיאטרי.
הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בניסיונות להבין מה מקור ההפרעה ונמצא כי הוא עוזר להגברת האסרטיביות, הביטחון העצמי וההרגשה הכללית. ניתן לקבל טיפול אישי, קבוצתי או שילוב של השניים.
הטיפול הפסיכיאטרי בא לתת מענה משלים לתחושות החרדה והדיכאון מהם הלוקים בהפרעת אישיות תלותית סובלים לעיתים קרובות. הטיפול העיקרי הוא בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים ויש להתאים אותו למצבו של החולה ולהתקדמות שלו לאורך הטיפול הפסיכולוגי.