קלינאות תקשורת היא מקצוע פרא רפואי המסייע למיומנויות התקשורת השונות: שפה, דיבור, שמיעה ובליעה.
עבודת קלינאי התקשורת היא נרחבת ומתחלקת לפי מיומנויות התקשורת שמנינו וכן לטיפול, מחקר, אבחון, שיקום, ייעוץ, הוראה ועוד. אחד התחומים שקלינאי התקשורת בארץ מקדמים הוא אבחון וטיפול מוקדם של בעיות תקשורת, כולל ליקויי שמיעה וליקויי דיבור.
קלינאי תקשורת מוסמכים לטפל ולאבחן לאחר סיום תואר ראשון בתחום, שנת התמחות תחת הדרכת קלינאי תקשורת מוסמך וקבלת תעודת הסמכה ממשרד הבריאות. הם פועלים במערכת החינוך ובמערכת הבריאות, גם דרך קופות החולים, וכן בקליניקות ומכונים פרטיים להתפתחות שפתית.
התחומים השונים בהם עוסק קלינאי תקשורת
שפה
הפרעות שפה הן הפרעות בתחום ההבעה בעל פה והן יכולות להיות מולדות, להופיע במהלך התפתחות השפה או בשלבים מאוחרים יותר, לאחר שכבר נרכשה שפה. לדוגמא דיסנומניה היא הפרעה שבה אדם מתקשה לתת שמות לדברים מוכרים, למשל שוכח את שמות חבריו או שמות של חפצים. גם קבוצת הפרעות התקשורת, ובהן אוטיזם ואספרגר, הן בתחום טיפולו של קלינאי התקשורת כיוון שהבעיה העיקרית בהן היא התקשורת המילולית והבלתי מילולית.
דיבור
קשיי דיבור קשורים בהשמעת קולות וצלילים ובצורת ההיגוי, ומושפעים מאוד מטיב השמיעה. לקשיי דיבור ישנם גם מקורות שונים, ביניהם ליקויים מבניים, הפרעות עצביות, בעיות פסיכולוגיות וסיבות נוספות.
הפרעה נפוצה מאוד בתחום היא גמגום, שמאפיין ילדים רבים לתקופה מסוימת ובמרבית המקרים עובר מאליו. ועדיין, כמעט 1% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מגמגום באופן קבוע או בסיטואציות מסוימות, ולחלקם טיפול של קלינאי תקשורת יכול לסייע מאוד. בעיה נפוצה נוספת היא קשיי היגוי הנובעים מדחיפת לשון או הפרעה בתכנון תנועות הדיבור (דיספרקסיה התפתחותית). לעתים הקושי הוא באות מסוימת או בשילוב של מספר הגאים.
טיפול בהפרעות דיבור אצל ילדים מתחיל באבחון באמצעות תצפית וראיון של הילד וההורים, ונמשך לרוב מספר חודשים בהתאם לבעיה לקצב ההתקדמות של כל ילד. הטיפול כולל תרגילים שונים תוך כדי משחק. ההורים לרוב נוכחים בטיפולים או מקבלים הדרכה לחיזוק המיומנויות שהילד רוכש ולתרגול בבית.
קשיים נוספים בתחום הדיבור הם הפרעות קול וצרידות, הנובעים לעתים ממקור אורגני כמו בעיה במיתרי הקול או פוליפים. לכן בהפרעות מסוג זה נדרשת בדיקה של רופא אף אוזן גרון שיבדוק האם מקור הבעיה הוא אורגני או אחר לפני תחילת הטיפול אצל קלינאי תקשורת. בעית היגוי נוספת היא דמנציה, אפזיה, קושי ביצירת שפה לאחר ארוע מוחי, פגיעה או ניתוח.
שמיעה
קלינאי תקשורת עורכים אבחוני שמיעה לאוכלוסיות שונות ומתאימים מכשירי שמיעה בהתאם למקור הליקוי וחומרתו. לעתים מקור הליקוי הוא בדלקות אוזניים, שימוש בתרופות או סיבות אורגניות אחרות ולכן נדרשת בדיקה של רופא אף אוזן גרון לפני התאמת מכשיר השמיעה.
קלינאי התקשורת מסייע לילדים ולמבוגרים לקויי שמיעה לחדד את השמיעה הקיימת, למשל אבחנה בצלילים בעוצמות נמוכות, בהפרדת צלילים ממקורות שונים, קריאת שפתיים ומיומנויות נוספות המסייעות לשיפור התקשורת. הוא גם מסייע לאנשים לקויי שמיעה ביצירת דיבור, תהליך שהוא כמובן מורכב יותר ככל שרמת השמיעה נמוכה יותר.
בליעה
הפרעות במערכת הבליעה, הכוללת את הפה, הגרון, הלוע והוושט, עלולות להיווצר כתוצאה מגורמים שונים, ממחלות והפרעות אכילה ועד לצריכת אלכוהול או עישון (ראו גם: היפנוזה וגמילה מעישון). במקרים של קשיי בליעה האבחנה צריכה להיעשות בשיתוף רופאים ודיאטנית, ורק בחלק מהמקרים יש מקום למעורבות של קלינאי תקשורת, למשל בטיפול באוטיסטים שאצלם קשיי הבליעה נובעים כנראה מיתר רגישות למגע בתוך חלל הפה.
מידע נוסף: