אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית מפגינים חוסר ניכר של רגש, חוסר מוטיבציה, וכמעט שום רצון ליצור קשרים עם אחרים. אנשים בריאים עלולים לחוות לעיתים תקופות קצרות בחייהם, בהן הם אינם מרגישים כל רגש, מוטיבציה או רצון למגע עם אחרים, אך אנשים הסובלים מהפרעה זו חווים תסמינים ארוכי טווח ומתכונת קבועה של אדישות, ניתוק מהחברה, ומגוון מצומצם ביותר של רגשות. מצב זה עלול להקשות באופן משמעותי על הטיפול.
המוזר והאקסצנטרי
הפרעת אישיות סכיזואידית היא אחת מקבוצת שלוש הפרעות אישיות, הידועה כהפרעת אישיות מוזרה או תימהונית. אנשים עם הפרעה זו נראים מוזרים או משונים, הם רחוקים ומנוכרים, במיוחד כשמדובר במערכות יחסים. הם מעדיפים פעילויות בודדות על פני פעילויות הכרוכות במגעים חברתיים.
אנשים עם הפרעה זו מבטאים לעיתים רחוקות בלבד רגש עז או חזק, ללא קשר למצב או לנסיבות. לדוגמא, כשאדם בריא חווה התמודדות עם מוות של אדם אהוב, הוא מביע צער עמוק, ומושיט יד לאחרים על מנת שיסייעו לו להתמודד ולעבור את הכאב הרגשי הסובב אירוע כזה. אדם עם הפרעת אישיות סכיזואידית, לאחר ששמע את אותן חדשות, מציג רגש חזק מועט ביותר, או שאינו מגיב בכלל.
הגורמים להפרעת אישיות סכיזואידית
בדומה להפרעות נפשיות רבות, מדענים חסרים את ההבנה הברורה של הגורמים להפרעה זו. חלק מהמדענים סבורים כי ההפרעה קשורה לסכיזופרניה, אך היא אינה משביתה כמוה, ובניגוד לה, אינה מובילה לניתוק מהמציאות.
רוב המומחים מסכימים כי הפרעת אישיות סכיזואידית, בדומה להפרעות נפשיות רבות, נגרמת כתוצאה משילוב גנטיקה וסביבה חברתית בהתפתחות מוקדמת. מחקרים הוכיחו כי המצב הפסיכולוגי, שעוצב על ידי חינוך ולימוד מיומנויות התמודדות, בשילוב עם נטייה גנטית, משמעותי להתפתחות ההפרעה.
טיפול בהפרעת אישיות סכיזואידית
אמנם קיימות גישות טיפול רבות יעילות להפרעה זו, אך בדומה לכל הפרעות האישיות, טיפול הבחירה הוא פסיכותרפיה פרטנית. יחד עם זאת, אנשים עם הפרעה זו אינם נוטים לקבלת טיפול, אלא אם כן הם נמצאים תחת לחץ מוגבר בחייהם. הטיפול יהיה בדרך כלל קצר טווח ומטרתו לסייע לאדם לפתור את המשבר או הבעיה המיידית.
פיתוח יחסי קרבה ויחסים טיפוליים מבוססי אמון צפוי להיות תהליך איטי והדרגתי. היות ואנשים הסובלים מהפרעה זו מקפידים לעיתים קרובות על שמירת מרחק חברתי מאנשים בחייהם, גם מהקרובים להם, המטפל צריך לעבוד להבטחת תחושת הביטחון של המטופל ושיפור הדימוי העצמי הנמוך, במיוחד אם מדובר במתבגרים, במסגרת היחסים הטיפוליים. הכרה בגבולות המטופל חשובה והמטפל אינו מתעמת עם המטופל לגבי נושאים אלו.
פסיכותרפיה צריכה להתמקד במטרות טיפול פשוטות לשם הקלת החששות הנוכחיים או גורמי הלחץ בחיי המטופל. תרגילים קוגנטיביים לארגון החיים מחדש מתאימים לסוגים מסוימים של מחשבות ברורות שאינן הגיוניות המשפיעות באופן שלילי על התנהגויות המטופל.
המסגרת הטיפולית צריכה להיות מוגדרת באופן ברור מההתחלה. יציבות ותמיכה הן המפתח לטיפול טוב באדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית.
טיפול קבוצתי הוא שיטת טיפול חלופית, אם כי בדרך כלל אינה בחירת הטיפול הראשונית. אדם הסובל מהפרע זו צפוי לסיים את הטיפול בטרם עת, היות ואינו מסוגל לסבול את תופעות השהות בקבוצה חברתית.
לכן אין לדחוק במטופל להשתתף באופן מלא במסגרת קבוצתית, עד שהוא מוכן לכך, ובתנאים שלו. מדריכי טיפול קבוצתי חייבים להיזהר ולסייע בהגנה על המטופל מפני ביקורת מחברי הקבוצה האחרים כדי למנוע את חוסר השתתפותו. בסופו של דבר, אם הקבוצה יכולה לסבול חבר שאינו פעיל באופן משמעותי במפגשים, המטופל עשוי להשתתף בהדרגה יותר ויותר, למרות שתהליך זה יהיה איטי ביותר ויימשך חודשים.
מטרת הטיפול היא לשמור את המטופל במסגרת הטיפול זמן רב ככל הניתן. בסופו של דבר, הוא עשוי לחשוף שפע פנטסיות, חברים דמיוניים ופחדים מפני תלות בלתי נסבלת, כגורמים להפרעתו. רגשות אלו חייבים להיות מנורמלים על ידי המטפל, עד השגת תוצאה של מוקד נכון ביחסים הטיפוליים.
ראו עוד הפרעות אישיות: