דלוזיות הן הפרעות הזויות, סוג של מחלת נפש חמורה הנקראת גם "פסיכוזה", במהלכה אדם אינו מסוגל להבחין בין מציאות לדמיון. התכונה העיקרית של הפרעה זו היא נוכחות אשליות, שהן אמונות בלתי מעורערות במשהו שאינו אמיתי.
אנשים הסובלים מדלוזיות חווים הפרעות שאינן מוזרות, הכרוכות במצבים העשויות להתרחש בחיים האמיתיים, כגון אמונה שמישהו עוקב אחריהם, מנסה להרעיל אותם, מרמה אותם, מתנכל להם או אוהב אותם ממרחק. הזיות אלו כוללות בדרך כלל פירוש שגוי של תפיסות או חוויות. במציאות, לעומת זאת, מצבים אלו אינם נכונים כלל או מוגזמים ביותר.
אנשים הסובלים מדלוזיות יכולים להמשיך ליצור קשרים חברתיים ולתפקד כרגיל, מלבד נושא אשליותיהם, ובאופן כללי אינם מתנהגים במורה מוזרה משונה מובהקת. זאת בניגוד לאנשים הסובלים מהפרעות פסיכוטיות אחרות, כשההזיות מהוות תסמין של ההפרעה.
אך בחלק מהמקרים, אנשים עם דלוזיות עשויים להיות עסוקים באופן כה תכוף במחשבות השווא שלהם, עד שחייהם משתבשים. זוהי הפרעה נדירה למדי, המתרחשת בדרך כלל באמצע החיים או בגילאים מבוגרים, ועשויה להיות נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים.
סוגי דלוזיות
קיימים סוגים שונים של הפרעה זו, המבוססים על הנושא המרכזי של האשליות אותן חווה אדם. סוגי הדלוזיות כוללים:
ארוטומניה – אדם עם הפרעה זו מאמין שאדם אחר, לעיתים קרובות אדם חשוב או מפורסם, מאוהב בו. הוא עשוי לנסות לפנות אליו, ולעקוב אחריו.
גרנדיוזיות – אדם עם הפרעה זו מאמין שיש לו תחושת ערך, כוח, ידע או זהות מנופחת ביותר. הוא מאמין שיש לו כשרון גדול או שביצע תגלית חשובה.
קנאה – אדם עם הפרעה זו מאמין שבן או בת זוגו בוגד בו.
רדיפה – אדם עם הפרעה זו מאמין שאדם קרוב אליו מתעלל בו, או שאדם אחר עוקב אחריו או מתכנן לפגוע בו. הוא עשוי להגיש תלונות חוזרות ונשנות בנושא לרשויות החוק.
סומאטיות – אנשים עם הפרעה זו מאמינים שיש להם מום גופני או שהם סובלים מבעיה רפואית חמורה.
מעורבות – אנשים עם הפרעה זו סובלים משתיים או יותר מסוגי דלוזיות.
תסמינים – נוכחות האשליות היא התסמין הבולט ביותר בהפרעה זו. תסמינים אחרים שמופיעים כוללים מצב רוח עצבני, כועס או ירוד; והזיות כגון ראיית דברים, שמיעה או תחושה של מצבים שאינם באמת קיימים, הקשורים לאשליה. לדוגמא, המאמין שיש לו בעיית ריח, עשוי להריח ריח רע.
הגורם לדלוזיות
בדומה להפרעות פסיכוטיות רבות אחרות, הגורם המדויק לדלוזיות עדיין אינו ידוע. חוקרים מתבוננים על תפקידי גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים או פסיכולוגיים שונים.
גנטיקה – העובדה שדלוזיות נפוצות יותר בקרב אנשים שיש להם בני משפחה הסובלים מהפרעות נפשיות או סכיזופרניה, מרמזת על נוכחות גורם גנטי. נטייה להתפתחות ההפרעה עלולה לעבור מהורים לילדיהם.
ביולוגיה – חוקרים בודקים כיצד הפרעות באזורים מסוימים במוח מעורבות בהתפתחות דלוזיות. הפרעות בתפקוד אזורים מוחיים השולטים בתפיסה ובחשיבה עשויות להיות קשורות להיווצרות תסמינים הזויים.
גורמים סביבתיים או פסיכולוגיים – ראיות מדעיות מראות שדלוזיות מופעלות כתוצאה מלחץ. שימוש באלכוהול וסמים עשוי אף הוא לתרום למצב. אנשים שנוטים להיות מבודדים, סובלים מהזיות ראייה ושמיעה, ופגיעים יותר לפתח את ההפרעה.
טיפול בדלוזיות
הטיפול כולל תרופות ופסיכותרפיה – דלוזיות עשויות להיות קשות ביותר לטיפול היות והסובל מהן מחזיק בתובנה ירודה ואינו מכיר בכך שהוא סובל מבעיה פסיכיאטרית. מחקרים מראים כי קרוב למחצית מהחולים שטופלו תרופות אנטי פסיכוטיות הפגינו שיפור חלקי לפחות במצבם.
פסיכותרפיה מועילה בשילוב עם התרופות כשיטה המסייעת לחולים לתפקד טוב יותר ולהתמודד עם המתחים הקשורים לאמונות ההזויות שלהם והשפעתן על חייהם. טיפולי פסיכותרפיה יעילים לדלוזיות כוללים:
פסיכותרפיה אישית. מסייעת לאדם לזהות ולתקן את החשיבה הבסיסית המעוותת בה הוא מחזיק.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מסייע לאדם ללמוד, להכיר ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות המובילה לרגשות ומצבים בעייתיים.
טיפול משפחתי – מסייע למשפחות להתמודד באופן יעיל יותר עם אדם אהוב הסובל מדלוזיות.