בני נוער עם מוגבלויות רגשיות קשות מעוררים לעתים קרובות רגשות ותגובות שליליים מילדים ומבוגרים. בשל ההתנהגות המפריעה, האימפולסיביות הקולנית שלהם, הם מנוכרים ומבודדים מחבריהם לכיתה ולמשחק.
הם חווים כישלונות בלימודים ובמגעים החברתיים, ורוב המורים מתקשים לעבוד עימם. ילדים עם הפרעות רגשיות סובלים מעול נוסף הנובע מניחושים לגבי מצב נפשי שאינו גלוי.
הסטיגמה סביב מחלת נפש בחברה של היום קובעת שילדים עם הפרעות רגשיות ובני משפחותיהם נידונים לחוות בושה, מבוכה ובידוד משאר הקהילות. מאמר זה סוקר את הבעיות הרגשיות הנפוצות בקרב בני נוער.
דיכאון
זוהי אחת האבחנות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר בקרב בני נוער. היא מתרחשת בקרב אחד מתוך שמונה מתבגרים. התסמינים כוללים עצב, נסיגה מפעילות פיסית או מילולית, תוקפנות כלפי אחרים, וסיכון גבוה לפגיעה עצמית.
הם עשויים להציג חרדה, חוסר בגרות, עצבנות או עצב תהומי. הם אינם מתעניינים בפעילויות מהנות, מתדרדרים בלימודים, מסתכסכים עם בני המשפחה ומתקשים במגעים חברתיים. בני נוער הסובלים מדיכאון עלולים לחוות גם תסמינים פיסיים כגון עייפות, כאבי בטן, כאבי ראש, או נדודי שינה. הם מביעים רגשות חוסר ערך, פקפוק עצמי ואשמה.
חלק מבני הנוער הסובלים מדיכאון עלולים לסבול ממחשבות חוזרות של מוות והתאבדות כתוצאה מהרגשות העזים של חוסר ערך. במצבים חמורים יותר הם מנסים להתאבד או מתכננים התאבדות. ייעוץ בשילוב עם טיפול תרופתי מועיל לשחרור התקפי דיכאון, והסטטיסטיקה מראה כי עם הטיפול רוב המתבגרים חווים שיפור בתסמיני הדיכאון.
הפרעת חרדה
בני נוער עם הפרעה זו חווים תחושה מדהימה של פחד ואימה המשפיעה עליהם לתקופת זמן ארוכה. תחושות אלו מלוות בתגובות פיסיולוגיות כגון הזעה, דופק לב מואץ וסחרחורת. הפרעות חרדה הן בעיות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות נפוצות ביותר המתרחשות במהלך גיל ההתבגרות.
בהפרעות פוביות, בני נוער חווים תגובת פחד או חרדה מפני אירועים כגון מצבים חברתיים, שהות במקומות ציבוריים הומים, גבהים או בעלי חיים. בכל המקרים, מידת החרדה והפחת אינה מידתית למצב בפועל.
בני נוער שאובחנו עם הפרעת פוסט טראומה מפגינים תסמיני חרדה כתגובה ללחץ פסיכולוגי קיצוני או טראומה גופנית, מעבר לטווח החוויה האנושית הרגילה. מתבגר החווה הבזקי זיכרונות חוזרים ופולשניים של הטראומה, סובל מאובדן מיומנויות התפתחותיות, ועשוי לחוות "שיתוק" רגשי במצבים מסוימים.
תהליכי חשיבה פגומים
בני נוער עם הפרעות אלו חווים חשיבה לקויה וחוויות הזיות שמיעה, הזיות ראיה ומחשבות טורדניות. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מתייחסים להתנהגות זו כ"פסיכוטית", מונח המתאר מגוון נרחב של התנהגויות המצביעות על העובדה לפיה המתבגר אינו "קשור עם המציאות".
במילים אחרות, הוא אינו מסוגל להבחין במדויק במה שהוא רואה, שומע או חושב, מה שמוביל להנחות שגויות על העולם. סכיזופרניה היא בעיקר הפרעה של הבגרות הצעירה, והתסמינים מתחילים בגיל ההתבגרות.
טיפול בהפרעות רגשיות בבני נוער
אחד המרכיבים העיקריים של טיפולים בבני נוער עם הפרעות אלו הוא שיתוף פעולה בין ההורים למטפלים. המונחים "אנחנו" ו"הם" אינם נכללים בשפה הטיפולית, והמשפחות הופכות להיות שותפות לתהליך הטיפולי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול הנפוץ להפרעות רגשיות בבני נוער, והם לומדים להחליף את ההתנהגויות, החשיבה והרגשות השליליים, בהתנהגויות ודפוסי חשיבה בריאים יותר.
המטפל מספק למשפחות ידע על המתרחש עם המתבגר, וההורים נחשבים למשאב העיקרי לטיפול שעובד והפוגה מהתסמינים הנפשיים. מתחילת הטיפול, הכרחי שהמטפלים ימצאו שיטות לבנות שותפות חיובית עם ההורים והילדים. כלומר, המטפל צריך לבקר בבית המשפחה, ולמצוא שיטות יצירתיות להפוך את כל בני המשפחה לחברים שווים של הקבוצה הטיפולית.
המטפל מתבונן על העמידות, הגמישות, כוח הסבל והאומץ המפגינים מתבגרים עם הפרעות רגשיות ובני משפחותיהם, ומספקים להם מידע ותמיכה מדויקים. חשוב ביותר אף להכיר במגבלות הידע הרפואי על מחלת נפש, שכן הורים מצפים ליושר ומעריכים אותו. אם המטפל אינו יודע מה לעשות, עליו לומר זאת בצורה ישירה וברורה.