דיכאון היא הפרעה שיכולה להופיע בכל גיל. היא כוללת תחושת עצב או דיספוריה, ירידה בערך העצמי, מחשבות שליליות ולעיתים אף אובדניות, ואובדן תקווה.
אנשים הסובלים מדיכאון מפסיקים ליהנות מפעילויות שבעבר גרמו להם הנאה, ולפעמים העייפות וחוסר הרצון הכללי לעשות משהו מובילים אותם לחדול כלל מתפקוד נורמאלי ויומיומי.
התיאבון נפגע, ובמקרים אחרים הוא דווקא גדל כאשר האדם מנסה לתקן את תחושת הריקנות באמצעות אוכל.
החולים רוצים כל הזמן לישון, אך הם מתקשים להירדם ומתעוררים פעמים רבות, לעיתים מתוך סיוטים.
ההתמודדויות הרבות, הפיזיולוגיות, ההורמונליות, הלימודיות, המשפחתיות והחברתיות בהם נתקלים בני נוער בגיל ההתבגרות עשויות להוות טריגר להתפרצותו של דיכאון.
כמו כן, גם לגורמים גנטיים יש השפעה. כאשר מצב הרוח של המתבגר הופך לשלילי באופן קיצוני, כדאי לבדוק האם מדובר בתחושות שאינן נורמטיביות או בעיות חברתיות המצדיקות התערבות טיפולית.
אבחון דיכאון אצל בני נוער
קל לפספס את התפתחותו של הדיכאון אצל נער, משום שמתבגרים נוטים לעיתים להראות למבוגרים פרצוף מצוברח, לא לשתף ברגשותיהם האמיתיים, ולא לאפשר מגע עם עולמם הפנימי.
זחד עם זאת, כאשר מדובר בדיכאון של ממש, הורה, מחנך או מדריך קשובים יכולים לזהות על נקלה שלא מדובר עוד בתופעות רגילות של גיל ההתבגרות.
מתבגר עם דיכאון מפגין עצב וייאוש, או לחלופין כעס ותוקפנות, במשך רוב שעות היום, לאורך תקופה של לפחות שבועיים. ניכר כי הוא מתרחק מחברה, פעילויות חברתיות ותחביבים בהם נהג לעשות- אם או בלי תירוצים והסברים לכך.
גם ההישגים בלימודים עשויים לרדת בצורה חדה. המתבגר נעשה חסר החלטיות, מתקשה להתרכז ומגיב בצורה קיצונית לביקורת. הוא מבטא ערך עצמי נמוך, אשמה וחוסר בטחון ביכולתו לעמוד בציפיות של עצמו ושל אחרים. ניכרים אי שקט, ושינויים בהרגלי השינה והאכילה.
תופעות נלוות לדיכאון
דיכאון בכלל, ובקרב בני נוער בפרט, עשוי להוביל למצבים פיזיולוגים ונפשיים נוספים, מורכבים עוד יותר. ראשית, הדיכאון מעלה את הסיכוי שהנער יפנה לחפש הקלה בתחושותיו באמצעות חומרים כגון אלכוהול או סמים. התמכרות היא תופעה נפוצה כתוצאה מדיכאון.
תופעה נוספת, וקשה ביותר היא ניסיונות אובדניים. נערים מסוגלים לפגוע בעצמם באופן קשה כתוצאה מהדיכאון, ולעיתים להוביל לנזקים בלתי הפיכים ואף מוות.
לדיכאון יש הופעה משותפת עם מגוון של מחלות נפשיות אחרות כגון חרדה והפרעות אכילה.
כמו כן, כיום ידועה השפעתה של הנפש על הגוף, כך שבני נוער עם הפרעות רגשיות חשופים יותר למחלות גופניות עקב החלשות מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף.
טיפול בדיכאון בקרב בני נוער
הטיפול הניתן לבני נוער דומה לטיפול בדיכאון אצל מבוגרים. יחד עם זאת, חשוב שהגורמים המטפלים יהיו מודעים לדרישות האישיות, המשפחתיות והסביבתיות שמאפיינות באופן מיוחד בני נוער.
הטיפול בדיכאון עשוי לכלול טיפול פסיכותרפויוטי מסוגים שונים (טיפול דינאמי, קוגניטיבי או קוגניטיבי- התנהגותי), טיפולים קבוצתיים (שיתרונם בכך שהנער רואה שאינו לבד, ואינו היחיד שמרגיש כפי שהוא מרגיש, וכן מהווה אלטרנטיבה חברתית ליחסים אחרים שנפגעו בעקבות הדיכאון), התערבות משפחתית (שלמרבה הצער נעשית בעיקר כאשר הנער אינו משתף פעולה בטיפול, אך למעשה למשפחה יש חשיבות ותפקיד משמעותי ביותר בכל טיפול במתבגר), וכן סיוע בטיפול פסיכיאטרי אנטי-דיכאוני.
בטיפול יש לתת חשיבות גדולה ביותר לקיומן של מחשבות אובדניות. ישנם מבוגרים החוששים לשאול נער באופן ישיר אם הוא רוצה למות משום ש"לא רוצים לתת לו רעיונות".
הרצון למות הוא כל כך מנוגד לטבע האנושי, שלא נראה סביר שאפשר לגרום לנער לרצות למות רק בגלל השאלה. חשוב לשאול, ולדעת האם קיימת סכנה אובדנית.
ראו גם: