אבל היא תחושה קשה וכואבת הנובעת כתוצאה מפרידה מוחלטת וסופית ממישהו קרוב. לעיתים אבל נגרם כתוצאה מפרידה מבן זוג, או פיטורים מהעבודה, אך האבל הקשה ביותר מתרחש כאשר מישהו קרוב מת. העוצמה של האבל תלוייה בקרבה של האדם שהלך לעולמו, כך שכלל שהמת היה קרוב אלינו יותר, כך התחושה לאחר מותו תהיה קשה יותר, וההתמודדות – ארוכה יותר. אבל היא תחושה של עצבות כבדה, העולם מרגיש ריק, בודד וחסר מטרה. תחושות של בלבול וחוסר אונים הן נפוצות ביותר.
אבל בגיל הזהב הופך לחוויה מוכרת יותר ויותר. קשישים מוצאים עצמם מתמודדים שוב ושוב עם המוות, כאשר החוויה הקשה ביותר היא כמובן מותו של בן או בת הזוג.
אבל הוא תהליך טבעי ונורמאלי להתמודדות עם מותו של קרוב, ובדרך כלל הפרט מסוגל לשקם את חייו ולהמשיך לחיות לצד האובדן בכוחות עצמו. כאשר התחושות הראשוניות לאחר המוות אינן חולפות ואף מתחזקות לאחר זמן, מדובר באבל פתלוגי, אשר יש צורך בהתערבות מקצועית על מנת לתמוך במתאבל.
התמודדות עם אבל בגיל הזהב
יכולת ההתמודדות עם אובדן של קרוב תלוייה במספר מאפיינים. ראשית, הכוחות הנפשיים של האבל. ישנם אנשים שכוחות ההתמודדות המוטבעים בהם חזקים יותר משל אחרים. כמו כן, יש חשיבות רבה למידת ההפתעה. כאשר המוות צפוי וידוע מראש (כמו למשל לאחר מחלה קשה), חלק מתהליך ההתמודדות נעשה למעשה כאשר המת היה עדיין בחיים, ולכן ההתמודדות לאחר מותו עשוייה להיות קלה יותר.
מאפיין נוסף קשור לתמיכה משפחתית – כאשר הקשיש המתאבל מוקף בבני משפחה תומכים, אוהבים ומבינים, ההתמודדות עם האבל הופכת לפחות קשה. לבני המשפחה חשיבות עליונה ביכולתם לעזור לקשיש לסדר מחדש את יומו ועולמו על פי התנאים החדשים שנוצרו, לבלות איתו זמן רב יותר על מנת להקהות את תחושת הבדידות, ולתמוך בו בקשייו האחרים.
בנוסף למשפחה, קיימת חשיבות גם להתהוותה של סביבה תומכת. ככל שסביבתו של הקשיש האבל עשירה יותר ומוכנה להתגייס למענו, כך תקל עליו ההתמודדות. כך למשל, כאשר קיים חוג חברים רחב ותומך, אשר מגיעים לבקר, לתמוך ואפילו לבלות ביחד, תחושת הבדידות נחלשת, ומתחזקת תחושת טעם החיים. לאט לאט יכול הקשיש ליצור לעצמו שגרה חדשה ומהנה שתחליף את השגרה שאבדה ללא שוב.
מסגרת לקשיש – מועדוני יום או דיור מוגן
כאשר קשיש נמצא באבל, עולה פעמים רבות בקרבו בקרב בני משפחתו שאלתה המסגרת. מסגרת עבור קשישים יכולה להיות מסגרת יום, כמו מועדוני קשישים, או מסגרת מקיפה כמו זו הניתנת בבתי אבות או במסגרת של דיור מוגן.
למסגרת יכולים להיות יתרונות וחסרונות, ומידת התאמתה תלויה הקשיש, אופן התמודדותו עם האבל, אופיו ורצונותיו. מסגרת יומית או מקיפה יכולה להוות עבור הקשיש סביבה חברתית תומכת ומגינה, מעין מקום בטוח להתמודדות עם האבל ופלטפורמה ליצירת חיים חדשים. גם התנדבות בעבודה יכולה להוות מסגרת אשר יוצרת עבור הקשיש סדר יום, מטרה ותחושת ערך.
דיכאון בגלל אבל
כאמור, כאשר האבל ממשיך ללוות את הקשיש לאורך זמן ופוגע בתפקודו היומיומי, קיים צורך בהתערבות מקצועית. דיכאון כתוצאה מאבל הוא הסיבוך הנפוץ ביותר של אבל טבעי. הכתובת המצקועית המתאימה לטיפול הוא פסיכולוג או פסיכוגריאטר. פסיכוגריאטר יכול, בנוסף לטיפול הרגשי, להמליץ גם על טיפול תרופתי נוגד דכאון, המתאים למצבו הפיזי של הקשיש.
התמודדות עם מוות – הנצחה
לעיתים דרך טובה להתמודד עם האבל היא האפשרות להנציח את הקרוב שהלך לעולמו. תמונות, סרטים, סיפורים ואפילו ספרים שיוצאים לאור עשויים לעזור לפרט להתמודד עם מותו של הקרוב, ולהרגיש אותו סמוך אליהם גם לאחר מותו.