דיור מוגן והוסטלים לנפגעי נפש הם מסגרות דיור בבתים משותפים יחד עם עוד מספר אנשים, או מסגרות דיור יחידניות, בהן האדם מתגורר לבדו. בבתים יש תמיכה צמודה של מדריכים המסייעים לאנשים בכל הקשור לפעולות היום יום הבסיסיות, כמו: ניהול סדר היום, ניהול משק הבית, עריכת קניות, ניקיון, כביסה, ניהול חשבונות שוטפים, הגעה לקופות החולים במידת הצורך ויצירת פעילויות חברתיות שונות.
הוסטלים
מסגרת מגורים זו נועדה לאותם אנשים שיצאו ממוסדות בריאות הנפש והם זקוקים להשגחה צמודה ולהדרכה במשך 24 שעות ביממה, הניתנות על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך.
בכל הערים בארץ מפוזרים הוסטלים, הממוקמים בדירות בבניינים משותפים או בקבוצת בתים פרטיים הממוקמים זה לצד זה. מטרת מסגרת ההוסטל היא להעניק לנפגעי הנפש מקום חם ובטוח ומבנה של בית שיקומי, בו הם יתחילו את דרכם בעולם שבחוץ. בהוסטל מתקיימות פעילויות חברתיות וניתנים טיפולים להם נזקקים האנשים.
הצוות המקצועי הפועל בהוסטלים נותן לדיירים כלים חשובים להתמודדות עצמאית עם החיים, באמצעות חיזוקים, תמיכה נפשית וניסיון ללמד ולהדריך אותם כיצד להמשיך הלאה. כאשר הדייר בהוסטל מוכן לעבור הלאה ואינו זקוק עוד להשגחה צמודה, הוא עובר למסגרת דיור מוגן, ומשם במידה והוא מוכן מבחינת חוזק נפשי ומסוגלות, הוא יוצא לחיים עצמאיים.
דיור מוגן
סוג דיור זה נועד לאותם נפגעי נפש שיצאו אל המסגרת הקהילתית ואינם זקוקים להשגחה ולהדרכה צמודה, אלא מסוגלים לתפקד בעצמם, תחת סיוע של אנשי צוות מנוסים בתחום למשך מספר שעות ביום.
דירות הדיור המוגן גם הן פזורות ברחבי הארץ, בבניינים משותפים או בקבוצת בתים פרטיים. בכל דירה או בכל בית גרים יחד שלושה עד חמישה אנשים, שמנהלים יחד, כשותפים, את משק הבית ומתמודדים יחד בכל מטלות החיים.
הנחות היסוד המובילות את מסגרות הדיור
כדי שנפגעי הנפש יוכלו להשתלב בחברה לאחר השהות במסגרות הדיור השונות, על המקומות לפעול בצורה תקינה ומתאימה לצרכיהם של הדיירים. בסופו של דבר, מי שמנתב את דרך החיים בבתים אלו הם אנשי המקצוע שאמורים לדאוג בצורה המירבית לדיירים.
הנחות היסוד הנהוגות במסגרות הדיור מתחילות מהעובדה שהצוות המקצועי צריך לראות בנפגעי הנפש כבני אדם לכל דבר ולא לתייגם לפי בעיותיהם הנפשיות שהביאו אותם למצב בו הם נמצאים.
חשוב מאוד שהצוות המקצועי לא יהיה רק בגדר של תפקיד סמכותי, אלא שיווצרו קשרים אנושיים ביניהם לבין הדיירים. חשוב להקשיב לדברי הדיירים ולאפשר להם לבטא את הצרכים והרצונות שלהם. יצירת אווירת ביטחון בבית תורמת להתפתחותו הבריאה של פגוע הנפש ועשויה להביא להשתלבותו המהירה בקהילה.
בשתי מסגרות הדיור גם יחד פועלים אנשי הצוות לכך שהדיירים יישתתפו בביצוע המטלות, כמובן בגבול יכולותיהם, כדי שלבסוף הם יוכלו להיות עצמאיים מספיק ולהשתלב בחיים החברתיים שבחוץ.
הזכאים למסגרות דיור
אדם אשר השתחרר מאשפוז באחד מהמוסדות הפסיכאטריים, או אדם פגוע נפש הנמצא בבית הוריו, ושהוכרו בשני המקרים, על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכים על רקע נפשי וניתנו להם ארבעים אחוזי נכות, יוכלו לפנות ל"וועדת סל השיקום" במשרד הבריאות ולבקש להיכנס לאחת ממסגרות הדיור – הוסטל או דיור מוגן.
במידה והוועדה תיתן אישור לדיור מוגן, היא תתאים עבור נפגעי הנפש את מסגרות הדיור הנחוצות להם בהתאם למצבם הנפשי.
במידה ולא התקבל האישור לדיור מוגן, ובכל זאת משפחתו של פגוע הנפש מעוניינת להכניסו לאחת ממסגרות הדיור, היא יכולה לעשות זאת באופן פרטי ולשלם עבור השירותים לפי התעריפים שמשרד הבריאות קבע.