השיקום התעסוקתי ניתן לנפגעי הנפש בהתאם לחוק "שיקום נכי נפש בקהילה". החוק בא לקדם ולשלב את האנשים בתוך הקהילה כדי שיוכלו להשיג עצמאות ולנהל אורח חיים תקין במידת האפשר. מסגרות השיקום התעסוקתי בודקות את היכולות, ההעדפות והצרכים של האדם, ובהתאם לכך בונות תכנית שיקום אישית. אנשי המקצוע במסגרות השיקומיות נמצאים כדי לייעץ, לכוון, לתת כתף ולתמוך במשתקמים.
מי זכאי לשיקום תעסוקתי?
אדם בגיר שסובל מנכות רפואית בגלל בעיותיו הנפשיות, רשאי לפנות לוועדת שיקום שתקבע האם הוא זכאי לקבלת סל שיקום ובאיזו מידה. עליו לצרף חוות דעת של פסיכיאטר שתקבע כי הוא זקוק לשיקום תעסוקתי עקב נכותו.
אדם הסובל ממחלה פסיכיאטרית ונקבעו לו לפחות ארבעים אחוזי נכות מטעם ביטוח לאומי.
נפגעי נפש – מוגבלות בעבודה
נפגעי הנפש סובלים ממגבלות שונות המשפיעות על תפקודם במסגרות התעסוקתיות. "תפיסת העצמי" נמוכה מאוד. הם בעלי ביטחון עצמי נמוך ומרגישים חלשים וחסרי יכולת. במסגרות תעסוקתיות הם מתקשים להשתלב מבחינה חברתית ועלולים להעריך את תפוקת עבודתם כנמוכה וכלא מספקת.
אופי מחלתם ומשכה, גם מהווים מכשול בתפקוד במקומות העבודה. אדם ששהה תקופה ארוכה במוסד פסיכיאטרי בשל מחלה ממושכת וקשה, יתקשה בתהליך הקליטה ובתפקוד בעבודה, שכן אופי המחלה נתן את אותותיו. בנוסף סובלים האנשים ממיומנויות תקשורתיות מעטות מאוד, שמגבילות אותם ביצירת תקשורת בין אישית עם שאר העובדים. נפגעי הנפש סובלים גם ממגבלות קוגניטיביות וממגבלויות פיזיות המשפיעות על איכות תפקודם – רעד, איטיות וסרבול.
מוסדות לשיקום – איך זה עובד?
מוסדות השיקום התעסוקתי המטפלים בנפגעי הנפש, פועלים על בסיס עקרונות מנחים ברורים, ולפיהם מנתבים את הדרך.
סביבת העבודה מותאמת מכל הבחינות לנפגעי הנפש ונגישה עבורם. הכול תוך כדי כך שמוסדות השיקום נותנים משקל כבד לחשיבות בהתייחסות למצבם הנפשי של האנשים.
מסגרות השיקום מעניקות לאנשים כלים להתמודדות, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה תקשורתית, כך שיוכלו להתמודד נכון עם מסגרת העבודה, תחום העבודה וסביבתה האנושית.
המסגרות דואגות לכך שהמשתקמים ימשיכו בקבלת טיפול תרופתי נכון ומאוזן שיאפשר להם את התפקוד המירבי במקומות התעסוקה בחוץ.
בסוף תקופת השיקום, מפנים את המשתקמים למקומות עבודה שונים. מסגרות השיקום נוטלות אחריות לשלוח אותם למקומות שיאפשרו להם גם להרוויח סכומים שיאפשרו עצמאות, אבל עדיין יקבלו את ההטבות ואת קצבאות הנכות המגיעות להם.
שירותי שיקום לזכאים
וועדות השיקום מסייעות לזכאים במספר דרכים: אבחון האנשים מבחינת מסוגלתם הפיזית והנפשית, מציאת מקומות הכשרה לעבודה ומקומות תעסוקה מתאימים, ושילובם בהם.
אפשרויות תעסוקה
נפגעי הנפש אינם ככל האנשים מבחינות רבות: ביטחונם העצמי אינו גבוה, יכולת התפקוד נמוכה, התקשורת הבין אישית עלולה לגרום לסגירות ומופנמות, הם סובלים מקשיים קוגניטיביים ומוטוריים ועוד. בעקבות קשייהם, מסגרות השיקום דואגות לשילובם במקומות עבודה מתאימים:
מפעלים מוגנים
- מסגרות שמעסיקות את האנשים שאינם מסוגלים, מבחינות פיזיות או נפשיות, לעמוד בתנאי הלחץ שבעבודות בשוק החופשי. המפעלים פועלים בצורה דומה למפעלים רגילים, רק עם השגחה וליווי של אנשי המקום המקנים להם הרגלי עבודה בסיסיים, כגון מסירות לעבודה, התמדה, יחסים בין עובדים, יוזמה ואחריות.
-
מועדונים תעסוקתיים
- מועדוני תעסוקה תפקידם להעסיק ולהכשיר את האנשים המגיעים למקום מדי יום למשך חמש שעות, בהן משולבים הכשרה מקצועית, פעילות חברתית ותעסוקת פנאי. המטרה היא שהמשתקמים יוכשרו לעבודות בחוץ.
-
שירותי תעסוקה נתמכת
- מעסיקים את האנשים במקומות העבודה הרגילים, שם הם מועסקים במסגרת רגילה או מוגנת. המסגרת פועלת בתקופה קצרה במטרה לשלבם בשוק הפתוח או למשך תקופה ארוכה.