התמודדות טובה ובריאה בטיפול בחולי דמנציה, רצוי שתהיה מלווה בפעילויות עם החולים אשר מהוות אתגר עבורם, מחזקות את הזיכרון שנפגע ומגרות אותם מבחינה מנטלית במטרה לבצע פעילויות מהנות, מחזקות מבחינה נפשית ומעשירות כאחת. הפעילויות עם חולי הדמנציה יכולות להיות מכל תחום שהוא, בין אם הוא פיזי, בין אם הוא מנטלי ובין אם הוא אמנותי. להלן דוגמאות אחדות לפעילויות התורמות לחולים ולמשפחותיהם להתמודד עם קשיי המחלה.
תרפיה באמנות
חולי דמנציה יכולים להביע את עצמם בצורה טובה כאשר הם מציירים ומפסלים, יותר מאשר באמצעות דיבור. עם התדרדרות המחלה, החולים סובלים יותר ויותר מקשיים בדיבור, מה שמוביל לתחושות כעס ותסכול, שבאים לידי ביטוי פעמים רבות בצורה של אלימות ושל התפרצויות זעם כלפי המטפלים. בתרפיה באמנות, היצירה בצבעים, במכחול, בעץ, בחימר, בפיסול, בגזירה וכדומה, החולים יכולים להוציא את הרגשות שלהם אל הדף או אל כל חומר אחר, ועל ידי כך להביא את רגשותיהם לידי ביטוי בצורה בריאה ולא באמצעות אלימות.
פעילויות יצירה אלו עם חולי הדמנציה נותנות להם הרגשה טובה וסיפוק רב. הם יוצרים דברים מתוך עצמם, מביעים את המתרחש בעולם הפנימי שלהם, מעלים זכרונות מתקופות שונות ופורקים רגשות. היצירה מעניקה לחולים תחושה של שליטה. הם מסוגלים להביע את עצמם שלא בדרך השפתית המקובלת, שקשה מאוד עבורם לאחר שחלו.
גינון טיפולי
תרפיה בגינון היא פעילות חשובה ומיוחדת עם חולי הדמנציה. דרך העבודה בגינה ניתן להיכנס אל עולמם הפנימי של החולים, שכן עבודות הגינון מאפשרות להם לחזור אל העבר ולהתמודד איתו, וכן להתחבר אל ההווה שלהם ואל עתידם.
בגינון הטיפולי משתמשים בצמחים, שבאמצעותם יוצרים פעילויות פשוטות ומוכרות עבור חולי הדמנציה. העבודה בגינה מתרכזת ומתמקדת בכישורים פיזיים קיימים אצל החולים, שלא נשכחו עקב איבוד הזיכרון המתלווה למחלה.
המטרות בגינון הטיפולי
1. עבודה קבוצתית שבמסגרתה החולים עובדים יחד ומקיימים תקשורת בינאישית עם שאר חברי הקבוצה.
2. החולים מקבלים תחושות של שליחות ותרומה לקהילה עכשיו ולזו של הדור הבא, בכך שהם שותלים צמחים שינבטו בעתיד וישמשו אנשים נוספים.
3. כל חולה מרגיש מסופק מעבודתו.
4. הגינון הטיפולי מציע עבודות נחמדות, קלילות, מרגיעות ומכובדות עבור החולים.
5. העבודות בגינה כרוכות במאמץ פיזי קל, אשר משפר את המוטוריקה העדינה והגסה כאחד. כך החולים שומרים על כושר גופני.
6. העבודה במסגרת הגינון הטיפולי מאפשרת לחולים למידה והתנסות בדברים חדשים שלא בהכרח היו מוכרים לכולם.
שירה וגירוי שמיעתי
קשישים חולי דמנציה שאיבדו את יכול הדיבור שלהם, אך עדיין מסוגלים לשיר או לזמזם מנגינות מוכרות מהעבר, מסוגלים ליהנות מאוד במסגרת פעילות השירה. תוך כדי זמזום המנגינה או השיר עצמו, נוצרת מעין התעוררות מחודשת של הזיכרון שאבד. השירה מחזירה את החולים למציאות ומשכיחה מהם במעט את הסבל שהם עוברים. תוך כדי פעילות השירה, החולים מרגישים פעילים ואקטיביים ומקבלים משמעות חדשה לחיים.
בזמן השירה עולת חוויות חיוביות ושמחות של החולים, ולא עצב וסבל אותם הם חווים בחיי היום יום. החולים נזכרים לפתע במילים ששכחו והזיכרון עשוי להתחדד יותר. מילות השירים עשויות לגרום להם להיזכר בחוויות מהעבר ולשתף את הסובבים אותם.
במידה ופעילות זו עם חולי הדמנציה מתבצעת במסגרת קבוצתית, עשויה להתרחש אינטראקציה בין החולים. לעתים הם אוחזים ידיים ונעים יחד לצלילי המנגינה, דבר שמחזק את תחושת הביחד שלהם. מכל הסיבות הללו, השירה מהווה כלי טיפולי בעל משקל רב עבור חולי הדמנציה.