פוביות

תוכן עניינים

הפוביה היא חרדה כל כך עזה עד שהיא גורמת להימנעות בכל מחיר ממפגש עם האובייקט המאיים, ואם בכל זאת נוצר מפגש כזה האדם הסובל מהפוביה עלול לחוות תסמינים של התקפי פאניקה ממש כגון:

  • לחץ
  • פחד
  • מוות
  • קושי להתרכז בכל דבר אחר
  • תסמינים פיזיים כגון הזעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, לחץ דם גבוה, סחרחורת, בחילה, תחושת עילפון ועוד

כמעט כל אחד מאיתנו פוחד מאובייקט או מצב כלשהו במידה מסוימת, אך מפוביה של ממש, שהיא עקבית ומקושרת עם חרדה גבוהה, סובלים כ- 10% מהאוכלוסיה.

סוגי פוביות

  • פוביה מבעלי חיים – כלבים, נחשים, עכבישים
  • פוביה בסביבה הטבעית – גבהים, סערות
  • פוביה ממצבים – טיסות, מקומות סגורים
  • פובית דם פצע – זריקות, דם, בתי חולים
אלה אינן הפוביות היחידות. למעשה, ישנן כ- 130 סוגי פוביות ידועות. ישנן שתי פוביות ספציפיות שמסווגות באופן נפרד וגם מטופלות בצורה מעט שונה:

פוביה חברתית

חרדה מוגזמת מהשפלה, מבוכה או ביקורת על ידי אחרים, שגורמת להימנעות ממפגשים חברתיים או מסיטואציה חברתית ספציפית (כמו מפגש עם זרים או דיבור בפני אחרים).

אגרופוביה

פחד משהייה במקומות שמהם קשה להיחלץ במידת הצורך, כמו מקומות סגורים או דווקא מרחבים פתוחים. בדרך כלל אגרופוביה נוצרת בעקבות התקף פאניקה.

כיצד נוצרת הפוביה?

ישנן מספר תאוריות בנוגע להיווצרות הפוביה:
לפי הגישה האבולוציונית יש לנו פחד מולד מפני גורמים שמהווים איום או שהיוו איום בעבר, למשל חיות מסוכנות או סערות. בעבר הפחד הזה הגן עלינו, אבל כעת כשאנו יודעים להתגונן מפני גורמים כאלה הפחד הזה אינו נחוץ. למרות זאת הוא השתמר אצל חלק מאיתנו ומתבטא בפוביה.

 

לפי הגישה הההתנהגותית אנחנו לומדים את הפחד בעקבות התנסות שלילית שלנו בעברנו – למשל ילד שנעקץ על ידי דבורה יכול לפתח פוביה מדבורים. מנגנון משוכלל יותר הוא למידה מתוך צפיה בהתנסויות שליליות של אחרים (צפיה באדם שננשך ע"י כלב) או אפילו צפיה באחרים שחווים פחד ולמידה מתוך חיקוי של הפחד.מעניין גם לשים לב כיצד מתקבעת הפוביה לאחר שהיא נוצרת: בעקבות היווצרות הפוביה ישנה הימנעות ממפגש עם הגורם לפוביה, מה שגורם לשימור הפחד. למשל מי שחושש ממקומות גבוהים לא יטפס אליהם ולפיכך לא יוכל להוכיח לעצמו שמקומות גבוהים אינם בהכרח מתכון לאסון.

הטיפול בפוביות

טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי

הטיפול נועד לשנות את ההנחות והמחשבות המוטעות לגבי האובייקט או המצב ממנו אנו פוחדים וליצור שינוי התנהגותי הדרגתי. התהליך הקוגנטיבי כולל שינוי של דפוסי החשיבה לגבי האובייקט המאיים והבנת התהליך שהביא ליצירת הפוביה. השינוי ההתנהגותי מושג באמצעות טכניקות כמו חשיפה הדרגתית לאובייקט המאיים, תוך כדי תרגול טכניקות הרפיה ודמיון מודרך ("הקהיה שיטתית"), כך שנוצרת חוויה חיובית של מפגש עם האובייקט או המצב המאיים.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי בפוביות יכול לבוא בפני עצמו במקרים שבהם הפוביה היא למצב ספציפי ונדיר, למשל: חרדת טיסות. ניתן לפנות לפסיכיאטר לקבלת מרשם לתרופת הרגעה ולרוב זה מספיק כדי להפחית חרדה לזמן קצר ולעבור את הטיסה בשלום. במקרים של פוביות מורכבות יותר, הכרוכות במפגשים תדירים עם מושא החרדה, מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגנטיבי- התנהגותי.