על הרלוונטיות והחשיבות של הלא מודע ושל טיפול פסיכואנליטי בימינו

מאת: איציק לוי פסיכואנליטיקאי ועו"ס

המצב בימינו

בימינו, כאשר הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מציעות מגוון גישות ושיטות טיפול, טיפול פסיכואנליטי עדיין שומר על רלוונטיות רבה, למרות התחרות עם גישות קצרות טווח והשימוש הגובר בתרופות. עוד בימינו, זוהי תחילתה של תקופה, שבה אנו ניצבים מול האפשרות לקבל תשובות בזק ממערכות בינה מלאכותית, ביחס לשאלות פשוטות ולשאלות הרות גורל בשדה הנפשי.

העובדה שטיפול פסיכואנליטי חותר להעמקה ולהבנה של תהליכים נפשיים עשויה להרתיע חלק מהפונים לטיפול. אך יש לזכור, כי מדובר בטיפול שמכוון ללא מודע ובמקרים רבים לשורשי הקונפליקטים ויצירת הסבל, ואינו מתמקד רק בניסיון להפגה מהירה של הסימפטומים, ניסיון שממשיך להיתקל בקשיים ובמבואות סתומים.

לפיכך, במקרים רבים נעשית הפניה לטיפול בגישה פסיכואנליטית, לאחר שההסתייעות בגישות שנחשבות מהירות יותר השיגו תוצאה חלקית או שנכשלו ניסיונות טיפוליים אחרים.

פסיכואנליזה

הפסיכואנליזה נולדה מתוך ההבנה שגילוי אירועי חיים ומנגנונים נפשיים לא מודעים שמשפיעים על תפיסתו והתנהגותו של האדם, יוכלו להביא לריפוי. כאשר ישנן בעיות כמו חרדה, דיכאון, OCD ואפילו קשיים הנוגעים ליחסים זוגיים, הדבר יכול "לשבת" על עניינים פנימיים. העניינים הללו לא מזוהים ככאלה מייד. וזאת, במיוחד אם מנסים לטפל בהם באופן לוגי בשדה המודע. הדרך להתמודד איתם היא לא בהכרח דרך פתרון מיידי או ניסיון לטפל בסימפטום באופן נקודתי.

הסיבה לכך היא שפתרון מיידי משאיר את הכוח המניע שיצר את הסימפטום בלא מודע, כוח שימשיך לפעול. בהתאם לכך, הטיפול בסימפטום, אם יצליח בכוחה של הכוונה מודעת ושל הרצון העז של המטופל, יהיה קצר טווח והסימפטום יחזור לאחר מכן בצורתו הקודמת או בצורה חדשה.

הלא מודע בטיפול

נדמה כי מושג הלא מודע – מושג יסוד בפסיכואנליזה שוב נדרש להיאבק על מקומו בתרבות. ברוח הזמן, תופסות את מקומו תפיסות שחותרות לטפל בטריגרים ובתוצאות הסימפטומטיות מבלי לשאול על מקורן.

הלא מודע נתפס כמשהו שקשור רק לעניינים היסטוריים ולילדות המוקדמת, אך אין אלה פני הדברים באמת. בפועל, אספקט לא מודע עשוי להתגלות תוך כדי דיבור ולשקף אלמנט נפשי בעל חשיבות מכרעת לטיפול, גם אם לא היה זיכרון ילדות רחוק וטראומטי.

אם יש מקום שבו מושג הלא מודע ,על ההיבטים השונים שלו, מקבל תוקף פעם אחר פעם, הרי זה בחדר הטיפול. שם, בתוך המפגש בין מטפל למטופל, הוא אינו רק מושג תיאורטי, אלא ממשות חיה, מורגשת, פעילה. הלא מודע מופיע באי-הלימה שבין תוכן או כוונה לכאורה לשפה, בגמגום, בהחמצה, בחלומות, בחזרתיות, בפרטים שנשכחים בעקביות או בשתיקה ה"לא נוחה". עוד הוא מתגלה במעידה הקטנה, בזליגה של מה שלא אמור היה להיאמר – אך נאמר.

הקליניקה מציבה בפנינו את הלא-מודע לא כאפשרות, אלא כעובדה: עובדה שאינה ניתנת למדידה ישירה ושיטתית בהכרח. עובדה זו מתגלית מחדש אצל כל סובייקט וסובייקט שמגיע לטיפול בצורה הייחודית והמיוחדת לו כאדם, בין אם בתצורות הלא מודע שהזכרתי קודם ובין אם על ידי היזכרות ששופכת אור גדול על עניין חשוב. מנקודת המבט הפסיכואנליטית היחס לאדם אינו שיטתי אלא ספציפי, ובהמשך לנאמר במשנה: "כל אדם הוא עולם ומלואו" (מסכת סנהדרין, פרק ד').

דווקא הקליניקה – במובנה האתי, החווייתי והסובייקטיבי ממשיכה לאשר את קיומו של הלא-מודע כאשר הצורה הבולטת לכך הם האפקטים התרפויטים וההקלה שמגיעים עם גילויו.

טיפול פסיכואנליטי

על פי ההנחה הפסיכואנליטית, תהליכי טיפול יסודיים מאפשרים למטופל לעמוד, בין בשאר, מול הדינמיקות הפנימיות שמקיימות  את הסימפטומים ובעקבותיהם את הסבל הנפשי שלו. בהתאם לכך המטופל יכול לבנות ידע והכרה חדשים, ברורים ומבוססים יותר בנוגע לקונפליקטים שמתקיימים אצלו.

מדובר בתהליך שלא נועד להסתיר או להחביא את הבעיות, אלא להוציא אותן אל האור ולפתור אותן לאט ובסבלנות, מתוך התכווננות של המטופל להכיר את הכוחות המניעים אותו ומשפיעים עליו.

אחת הסיבות המרכזיות לרלוונטיות של הטיפול הפסיכואנליטי כיום היא היכולת שלו להציע עיבוד של רגשות לא מודעים וגילוי מבנים נפשיים שנוצרים לאורך החיים. בעוד ששיטות טיפול רבות מנסות להקל על הסימפטומים ומסתפקות במענה מיידי או שטחי, או לחלופין בטיפול תרופתי, הפסיכואנליזה שואפת להביא לתובנות ביחס לרכיבים נפשיים לא מודעים "פשוטים", אך גם להבנה של שורש הבעיה.

למשל, כאשר אדם סובל מחרדה מתמשכת, זה לא תמיד קשור רק לטריגרים ולגורמים חיצוניים, אלא פעמים רבות למבנים פנימיים שנוצרו במהלך החיים ושחוזרים על עצמם בדרכים שונות בהווה. טיפול פסיכואנליטי בוחן את דינמיקת ההימנעות, החרדה והקונפליקטים הלא מודעים באופן שיסייע להבנת הרכיבים הנפשיים שתומכים או מאפשרים את החרדה ולעיתים גם להגיע למקור היסודי של הבעיה, אם יש כזה.

"להיות הגרסה המיטבית שלי"

אין הכרח שטיפול בגישה פסיכואנליטית יהיה ארוך. לעיתים, בעניינים ממוקדים יחסית, הוא אף יכול להיות קצר מאוד ומוצלח. ויחד עם זאת, אף שבמקרים מסוימים טיפול עשוי להצריך סבלנות ואורך רוח, היתרון המרכזי שלו הוא בהבנת הרבדים הנסתרים של אישיותו של האדם וההשפעות שלהם על היבטים שונים בחיים. בניגוד לשיטות טיפול אחרות שמנסות להקל על הכאב בעזרת טכניקות מיידיות, טיפול פסיכואנליטי מבקש להוביל את המטופל דרך מסע של חקר עצמי ובניית קשר עוצמתי עם עצמו באמצעות גילוי הלא מודע.

בדרך זו, המטופל יכול להצליח לשנות את הדרך בה הוא תופס את העולם ואת עצמו. תוך כדי העבודה, מטופל עשוי להרגיש שהוא לא רק יצא ממצב סבל, אלא אף נמצא במצב נפשי יותר בריא ומסוגל להתמודד עם אתגרי החיים בצורה טובה יותר.

הטיפול הפסיכואנליטי בימינו מתאפיין ביכולת להסתכל על המורכבויות האנושיות בלי להיבהל מהן. הוא מתאים לאנשים שמוכנים להיכנס לתוך תהליך פנימי ואותנטי, שבו יש לא רק עבודה ביחס לסימפטומים, אלא גם עם האמיתות שמאחורי הרגשות והעמדות. לכן, ניתן לראות בטיפול פסיכואנליטי כלי חיוני, רלוונטי ועוצמתי שיכול לאפשר לאנשים המתמודדים עם עניינים נפשיים שמקורם בלא מודע לטפל בעצמם, אבל גם לעבור תהליך של צמיחה פנימית אמיתית.

ניתן לקרוא עוד באתר של איציק לוי   https://www.psycho-analysis.co.il