מחלות מין הן בעיה שלעיתים יכולה להיות ולהעלם כלעומת שבאה או מקסימום עם טיפול אנטיביוטי של מספר ימים, למשל כלמידיה,זיבה או סיפיליס. אך הן יכולות להיות להתפרץ ולהיות לא פשוטות כלל.מידת החומרה והסיבוך של מחלות המין תלויה במספר גורמים החל מסוג המחלה, הגורם למחלה, מצב מערכת החיסון של המטופל או המטופלת, מתי מתגלה המחלה ומתי מתחיל הטיפול וכמובן איזה טיפול נותנים.
במקרה של מספר מחלות מין המחלה יכולה להפוך לססטמטית ובעצם לנדוד דרך מערכת הלימפה או הדם אל אברים ורקמות אחרות בגוף ולעיתים אף לשהות באותם מערכות במשך שנים,לדוגמת מחלת האיידס או הסיפיליס. לעיתים ובמקרים קשים יותר יכולה להמחלה לגרום לפגיעה ברקמת המוח והדבר עלול להוביל פגיעה חמורה וכתוצאה מכך שינוי ופגיעה במצב המנטלי של החולה.
איידס ודמנציה
ניקח לדוגמא את אחד הסיבוכים היותר קשים של מחלת המין המפורסמת ביותר בעולם כיום לצערנו, האיידס, ואיך היא יכולה להוביל למצב של דמנציה,שהיא מצב המתאר קבוצת סימפטומים הנגרמים כתוצאה מהשפעה של מחלה מסויימת על המוח וכוללים סימפטומים של איבוד זכרון,שינויים בהתנהגות למשל חוויות מוגברות של עצב פחד או כעס.בעיות תקשורת,כגון ירידה ביכולת המילולית הקריאה והכתיבה.בדימנציה תיהיה חוסר התאמה קוגנטיבית בין החולה לגילו.
התפתחות דימנציה כתוצאה ממחלת האיידס – התפחות הדימנציה בחולי איידס בשלב הלא סימטומטי היא אינה שכיחה.עם תחילת עידן "הקוקטלים" אותם קבוצת תרופה שמעכבת את התפרצות המחלה,נראתה ירידה בתפתחות הדימנציה בקרב חולי האיידס שבין חמש עשרה לחמישים אחוזים,אולם זו עדין אחת הסיבות המרכזיות לתמותה בקרב חולי האיידס. במהלך השנים נעשה שימוש בהרבה מאוד מושגים אשר תארו את מצב הדימנציה בחולי האיידס ( דימנצית משלובת של חולי האיידס או אנצפלופתיה של חוליה האיידס ועוד).
כתוצאה מהקשר החזק הקיים בין הפגיעה המוחית במהלך התפחות הדימנציה בקרב חולי איידס והתמותה של אותם חולים, קמו הרבה מאוד קבוצות מחקר אשר ראו את הצורך להגדיר השכיחות הסיבוכים המנטליים של אותם חולים. בכדי לאבחן חולי איידס עם דימנציה יש לדגום דגימה מהנוזל המוחי השדרתי בכדי לשלול נוכחות של מיקרואורגנזים אחרים שגם הם עלולים להוביל למצב הזה למשל חיידקי השחפת, מחלה שכיחה מאוד בקרב חולי האיידס, שוב כתוצאה מקריסה של מערכת החיסון אצל אותם חולים, החיים לחיידקים בגוף "קלים יותר".
בחולי איידס עם דימנציה ישנה עליה ב-HIV RNA בנוזל המוחי התוך שדרתי. כלי אינפרומטיבי נוסף בשלב האבחנתי של חולי איידס עם דימנציה הוא שלב ההדמייה. בהדמיית MRI יהיה ניתן לראות לרוב התנוונות של רקמת המוח עם התכנסות סימנים לא תקינים בתוך החומר הלבן של המוח.הממצאים מעידים על נוכחות של תוכן נוזלי אשר יכולים להצטמצם בעזרת טיפול אנטי-ויראלי. חשוב לציין שמצב הדימנציה בקרב חולי האיידס כמו שאר המחלה תלוי מאוד בטיפול. דימנציה בחולה במחלת האיידס אשר לא מקבל טיפול או הטיפול הוא לא נכון או לא ניתן בזמן,עתידה הוא להתקדם ולהמשיך בתהליך ניוון המוח.
השלכות ההפרעה על המצב הבריאותי
לחולים במצב הזה יש סיכוי השרדות נמוך יותר בחצי שנה לעומת החולים ללא דימנציה. הדינמציה בקרב חולי האיידס משפיעה על יכולת הריכוז שלהם,גורמת לירידה ביכולת הביצוע היומיומיות.
מכיוון שטווח גילאי ההדבקות במחלת האיידס הוא בין עשרים לארבעים,ההשפעה הסוציואקונומית של הדימנציה בקרב חולי האיידס היא עצומה.החולים הללו מאבדים לרוב את היכולת לפרנס את עצמם,את היכולת לנהוג ולרוב נדרשים לטיפול צמוד בבית או במחלקות סיעודיות.חולי איידס עם דימנציה מפתחים לרוב שילוב של הפרעות מנטליות לצד ירידה ביכולת המוטורית,והאחרון יכול להוביל להפרעות מנטליות אחרות,למשל הופעת דיכאונות.