טראומה היא תגובה רגשית להתרחשויות נוראיות כגון אסונות טבע, אונס או תאונה, או לאירועים הכרוכים בניצול לרעה של כוח, כגון בגידה באמון, התרחשויות המובילות למלכוד, חוסר אונים, כאב, בלבול או אובדן.
מיד לאחר האירוע, הלם והכחשה של הנפגע נחשבים לתגובה אופיינית. תגובות לטווח הארוך כוללות תחושות בלתי צפויות, פלאשבקים, יחסים מתוחים ותסמינים פיסיים דוגמת כאבי ראש או בחילה. בעוד שתחושות אלו נורמאליות, אנשים מתקשים במידה מסוימת להמשיך בחייהם. אך טיפול פסיכולוגי מסייע לנפגעים למצוא שיטות חיוביות ובונות להתמודד עם רגשותיהם.
אירוע או מצב טראומטי יוצר טראומה פסיכולוגית הממגרת את יכולת האדם להתמודד וגורמת לו לתחושות פחד מפני מוות, השמדה, השחתה או פסיכוזה. אדם שחווה טראומה עשוי להיפגע מבחינה רגשית ותפקודית, ולהיות המום מבחינה פיסית.
גורמים טבעיים ואנושיים לטראומה
גורמי לחץ ממושכים, הנגרים במכוון על ידי אנשים, קשים יותר להתמודדות מתאונות או אסונות טבע. רוב האנשים הפונים לקבלת טיפול בתחום בריאות הנפש לטראומה, היו קורבנות לפגיעה קשה של אלימות מצד אנשים.
בין אם הפגיעה נוצרה במכוון, בהקשר של מערכת יחסים מתמשכת, הבעיות גוברות והמצב מחמיר יותר כשהנזק נגרם במכוון על ידי אדם עליו סמך הנפגע ונתן בו אמון, במיוחד כשמדובר ביחסי הורים וילדים.
האתגרים האישיים והקליניים ביותר משפיעים על אנשים שחוו אלימות, התעללות והזנחה בילדות. הם חוו אובדן עצום, העדר שליטה, הפרות בטיחות ומעילה באמון. כתוצאה מכך הם חווים רגשות מכריעים המתבטאים בצער, אימה, זעם וייסורים.
תסמיני אדם שחווה טראומה
טראומה מגיעה בצורות רבות, וקיימים הבדלים עצומים בין אנשים החווים אותה. אך הדמיון ודפוסי התגובה חוצים את מגוון גורמי הדחק והקורבנות, כך שעל מנת להבין את המצב היטב ולטפל בו ביעילות, יש לחשוב באופן נרחב על ההשלכות.
אך בעוד שהגורמים והתסמינים של טראומה משתנים, קיימים מספר תסמינים בסיסיים המעידים על אנשים שסבלו אירועים טראומטיים. הם בדרך כלל מזועזעים ומבולבלים, עשויים שלא להגיב למגעים חברתיים ונראים מנותקים גם כשהם מדברים עם אחרים.
תסמינים מובהקים נוספים אותם חווים קורבנות לטראומה הם חרדה המתבטאת בבעיות כגון ביעותי לילה, עצבנות, רגזנות, קשיי ריכוז ושינויים במצב הרוח. בעוד שהתסמינים שכיחים, הם אינם חד משמעיים, ואנשים מגיבים לטראומה באופנים שונים. לעיתים טראומה יכולה להיות כמעט בלתי מורגשת אפילו בקרב החברים הקרובים ביותר של הנפגע ובני משפחתו
אבחון והערכה – הערכה מקצועית מומלצת והיא שונה מהערכה אישית של הנפגע את עצמו. איש מקצוע רפואי או מתחום בריאות הנפש או אדם אובייקטיבי ומיומן, המאתר את השלכות הטראומה באופן מדויק ויודע לקבוע את שיטות הטיפול הנחוצות.
טיפול תרופתי ופסיכולוגי
חשוב ביותר לפנות לקבלת טיפול מקצועי מיד לאחר התרחשות האירוע הטראומטי, גם אם הנפגע אינו מפגין סימנים ראשונים של הפרעה. טראומה עשויה להתבטא רק לאחר ימים, חודשים או אפילו שנים לאחר האירוע עצמו.
בעוד שטראומה, בניגוד למספר הפרעות נפשיות אחרות, הנגרמת כתוצאה מאירוע או חוויה, ניתנת לטיפול באמצעות שימוש בתרופות מסוימות, לא כל טראומה דורשת טיפול תרופתי, אך תרופות יכולות לטפל בתסמיני הטראומה כגון חרדה ודיכאון. לכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מומחה על מנת לקבוע אם תרופות הכרחיות לטיפול.
טיפול תרופתי – אפשרויות הטיפול תלויות בהיסטוריה הפסיכולוגית והרפואית של המטופל, כמו גם בחומרת התסמינים. אם הדיכאון חמור ונוכח במשך תקופה ממושכת, ניתן לטפל במצב עם תרופות נוגדות דיכאון. דיכאון קליני מוגדר כמצב דיכאוני הנמשך למעלה משלושה חודשים. נפגעי טראומה רבים סובלים מחרדה ומטופלים בתרופות נגד חרדה.
טיפול פסיכולוגי – טראומה חמורה דורשת התערבויות פסיכולוגיות ממוקדות לטראומה. הטיפול מתמקד בחינוך המטופל, לימוד שיטות להתמודדות עם מתח, וסיוע לנפגע להתמודד עם מצבים מפחידים וזיכרונות מטרידים. לעיתים ניתן לשלב טיפול תרופתי עם גישות פסיכולוגיות.