העולם היה יכול להיות אוטופי אם כל דבר היה מסופק לנו כשאנו רוצים, אולם מצב זה אינו אפשרי. יש מכשולים רבים בדרך שעלולים להביא לדחק, מונח המתייחס הן לגורמים חיצוניים והן לגורמים הפנימיים, כלומר לטבע האדם המערימים עלינו קשיים. ההשפעות המתחוללות באדם עקב גורמים אלה נקראות דחק.
כל מצב שנדרשת אליו הסתגלות גם אם מדובר במצב חיובי וגם אם מדובר במצב שלילי, יכול להיות מצב של דחק.
סוגים של גורמי דחק
· תסכולים – תסכול יכול להיווצר עקב מכשולים המונעים את ההתקדמות לעבר מטרה מסוימת והוא יכול אף לצוץ כאשר אין מטרה ראויה לעברה רוצים להתקדם. לעיתים אנשים פועלים במלוא המרץ אולם הם כלל לא מרגישים שהם פועלים בכיוונים שנכונים להם, מה שיוצר תסכולים רבים ומביא בעקבותיו השלכות הן נפשיות והן גופניות.
· קונפליקטים – הדחק עלול להופיע ממספר צרכים או מניעים שאינם משתלבים ומופיעים בו-זמנית. ישנם מספר סוגים של קונפליקטים:
1. קונפליקט של התקרבות-הימנעות – הנטייה להתקרב ליעד מסוים ולהימנע ממנו בו-זמנית. למשל לרצות להיות חבר בקבוצה מסוימת אולם להרגיש לא ראוי ולא שייך ולכן להימנע.
2. קונפליקט של התקרבות כפולה – בחירה בין שני יעדים רצויים, למשל אדם שהתקבל לשתי אוניברסיטאות טובות מתלבט באיזה מהן ללמוד. קונפליקט של הימנעות כפולה – בחירה בין שתי אפשרויות שאינן רצויות.
בהפרעת דחק חמורה גורם הדחק הוא חמור באופן מיוחד. מאפיינים של הפרעת דחק חמורה כוללים:
התנסות חוזרת ונשנית באירוע הטראומטי – ההתנסות החוזרת באירוע הטראומטי באה לידי ביטוי באמצעות מחשבות שחוזרות על עצמם או סיוטי לילה.
הימנעות מגירויים הקשורים באירוע הטראומתי
· תסמונות של עוררות מוגברת כמו עצבנות תמידית, נדודי שינה, חוסר יכולת להתמודד עם רעש.
· בעיות ריכוז וזיכרון
· תחושה של דיכאון .
הפרעת דחק חמורה מסווגת בקטגוריה של הפרעות חרדה. היא מופיעה תוך חודש ימים מהאירוע הטראומטי ונמשכת לפרק זמן של בין יומיים לחודש.
להלן מספר גורמי דחק שעלולים להביא לתגובת דחק חמורה:
תגובות לאירועי אסון – תגובות לאירועי אסון כוללות לרוב שלושה שלבים – שלב של הלם בו הקורבן המום ומגיב באדישות, שלב של השאה בו אדם שעבר אסון נוטה להיות תגובתי לעצות הניתנות לצד אחרים ושלב ההחלמה שבא לידי ביטוי בחרדות שבסופן מוחזר האיזון הפסיכולוגי.
טראומה בעקבות אונס – נפגעות אונס חוות גם הן רמת חרדה ומצוקה גבוהה עקב האירוע הטראומטי שבו התנסו. יש הבדל בין התגובה לאונס מאדם מוכר לבין התגובה לאונס שבוצע על ידי זר. במקרה של אונס בידי זר, הנאנסת לא מכירה את התוקף והיא עלולה להתנסות בפחד מפני פגיעה גופנית ומוות. לעומת זאת במקרה של אונס בידי אדם מוכר הנאנסת חשה לא רק פחד אלא גם אובדן אמון ובגידה. היא עלולה לחוש אחריות גדולה יותר למעשה שכן היא תתבייש להתוודות בפני אנשים הקרובים לה שככל הנראה גם כן מכירים את התוקף.
כתוצאה מכך, ככל הנראה היא תתמהמה עד שתגיש תלונה נגד התוקף ומצבה הנפשי עלול להחמיר מאד. יש כאן למעשה תחושה כפולה של פחד נורא ובנוסף לכך אשמה או בגידה. כלומר, המצב הנפשי במקרה זה הוא כלל לא פשוט.
טראומה הנגרמת מלחימה בקרב – מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של קרב על חיילים. למרות ההבדלים הספציפיים בין ההתנסויות השונות, התמונה הקלינית היא אחידה בקרב חיילים שפיתחו דחק במלחמות שונות. תסמינים ראשונים הם חוסר יכולת לשמור על שלמות פסיכולוגית שבאה לידי ביטוי ברגזנות ובהתקפי זעם וגם משפיעים על סדירות השינה וגורמים לסיוטי לילה. התסמין הנפוץ ביותר הוא חרדה איומה.