כיצד מזהים מכור להרואין? כיצד אפשר לטפל בהתמכרות עצמה, ומהי השלכותיה? הרואין נחשב לאחד הסמים הממכרים והנפוצים ביותר בין הסמים הקשים.
הוא שייך למשפחת הסמים אופיואידים, והוא סם חצי סינתטי אשר למעשה מהווה נגזרת של צמח האופיום. ההרואין ממכר ביותר הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה נפשית, כאשר תסמיני הגמילה יתחילו לתת איתותיהם כבר לאחר כיממה של אי-שימוש בסם.
השפעות ההרואין על המשתמש
אחת הבעיות המסכנות את השימוש בהרואין היא שקשה מאוד לעמוד על איכות הסם אשר המשתמש רוכש. מדובר בסם אשר נחשב יחסית ליקר, אך עם זאת אין שום דרך לדעת את אחוז הטהורות של אבקת הסם הנקנית בכדי להעריך את איכותו בקלות. לכן, אם נרכש סם אשר אחוז ההרואין באבקה משמעותי, ישנה סכנה למנת יתר בצריכה משמעותית.
השפעתו של ההרואין הינה עוצמתית ביותר על המכור. תחילה, הוא משמש במשכך כאבים חזק ויכול כמעט לחלוטין להעלים תחושות כאב. מסיבה זו, משתמשים ברפואה בנגזרות של אופיואידים בתפקיד משככי כאבים יעילים וחזקים. השימוש בתרופות אלו הינו לטווח הקצר ביותר , ומצריך הפחתה הדרגתית בשל ההסתגלות הפיזיולוגית לתרופה והתפתחותה של תלות.
סיכוני ההתמכרות – מעבר להשפעתו היעילה בהפחתת כאבים, הרואין יכול לתת תחושה אופוריה והתעלות, ובכך לתחושת סיפוק ותחושה כללית טובה. אך מינון גבוה עלול להוביל לבעיות חמורות הכוללות הזיות, עיוותי ראייה, בחילות והקאות, עצירות, גרד, הפחתת חשק מיני, אימפוטנציה, והמסוכן מכל הוא הפחתה בקצב הנשימה עד לכדי סכנת מוות במצבים חמורים.
מאפייני התמכרות להרואין
בשל הצורך התכוף יחסית לצריכת המנה הבאה (עד יממה), ובשל מחירו היחסית גבוה בשוק, התמכרות להרואין עלולה להוביל להתנהגויות חריגות יחסית לאדם המכור. בין אם מדובר בגניבות קטנות, התנהגות תוקפנית והתקפי זעם, חוסר סבלנות, והתנהגויות לא טיפוסיות אחרות.
התקפי זעם יופיעו עם חלוף השפעת המנה והצורך במנה הבאה, לצד התנהגות אגרסיבית, חוסר סובלנות, ועצבנות. הסיכונים הכרוכים בשימוש ממושך בהרואין כוללים חוסר יכולת להתמודד ביעילות עם כאבים ובעיות רגשיות. כך שלמעשה המכור זקוק לסם על מנת לחוש טוב, וכאשר השפעת הסם אינה ניכרת הוא עלול להיכנס גם להתקפי כאבים עזים ובלתי נשלטים עם עוצמה הולכת וגוברת.
גמילה מהרואין
בשל השפעתו החריפה של הסם על הגוף, גמילה מהרואין הינה בעייתית ביותר – ובמיוחד הגמילה הראשונית הפיזיולוגית. תחילה, יש צורך לנקות את השפעות הסם מן הגוף, והדבר לוקח מעט זמן. בשלב גמילה זה, יופיעו תסמינים הפוכים להשפעתו של הסם – כאבים חזקים, בחילות עזות במיוחד, שלשול, הזעה, עוררות, לחצים והמרצה, ועוד.
אם מבצעים את הגמילה בבת-אחת, קיימת אף סכנת חיים למטופל. מסיבה זו לעתים משתמשים במתדון או כתחליף זמני, ובכך מקלים על השפעות הגמילה. עם זאת, בתהליך כזה נוצרת תלות בסם התחליף, כך שלאחר שהשפעות ההרואין על הגוף חולפות יש להתחיל את תהליך הגמילה מסם התחליף. תהליך זה הופך את הגמילה הפיזיולוגית לארוכה ולא נעימה כלל.
גמילה מהרואין בשיטה מתקדמת
שיטה חדשנית יחסית מאפשרת גמילה פיזיולוגית מהסם באופן מזורז ותוך כיומיים בלבד. התהליך נעשה תחת הרדמה מלאה, כך שהמטופל אינו חווה או מרגיש את תסמיני הגמילה והכאבים. תהליך זה נערך בבית חולים, ותחת פיקוח קפדני של צוות רפואי מקצועי. לאחר סיום התהליך, המטופל ערני ולאחר השלב המסוכן של הגמילה, ופנוי להתמודד עם תהליך מורכב לא פחות של גמילה פסיכולוגית-נפשית מהסם.
התלות הפסיכולוגית בהרואין היא גבוהה, ולכן לא מספיק לנקות את השפעותיו ושאריותיו מהגוף, אלא יש להתמודד גם עם הצד הפסיכולוגי-נפשי. לאורך תהליך הגמילה, המכור מתמודד עם הקשיים אשר בגינם הסם מהווה עבורו כמעיין פתרון או מענה לצורך.
מכור אשר לא עובר תהליך נפשי מסודר, ירגיש צורך עז לחזור ולהשתמש שוב ושוב. עם זאת, התהליך הנפשי הינו ארוך ומורכב, ומצריך בעל מקצוע מיומן כגון פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי, ולעתים רבות בהתערבות פסיכיאטר.