אין ספק כי הפרעות אכילה, ואנורקסיה באופן פרטני, עלולות להיות בעלות השלכות בריאותיות כבדות על הסובלת. לעתים הן אף עלולות להיות קטלניות.
גישה טיפולית חדשה גורסת כי גירוי מוחי דרך שיטת ניתוח חדשנית, יכול לשפר את מצבם הנפשי ותחושתם הכללי של הסובלים מאנורקסיה. ננסה לבחון במה המדובר.
סיכוני אנורקסיה
הפרעות אכילה נחשבות לבעייתיות ביותר מבחינת טיפול נפשי. בהפרעות אלו מעורבים מרכיבים נפשיים ובעיות אישיות הקשורים בתפיסת העצמי והמציאות, אשר מקשים מאוד על מהלך הטיפול והלך הרוח של המטופלת. פעמים רבות, הטיפול נמשך על פני תקופה ארוכה, עם תקופות שונות של חשש ממשי לשלום המטופלת – הן מבחינה נפשית, והן מבחינה בריאותית.
מאחר והשפעותיה של הפרעת האכילה, ובעיקר אנורקסיה, כה ניכרות על המראה החיצוני ניתן לראות הידרדרות לאורך התפתחותה של המחלה. כמו כן, נראה כי הפרעות האכילה הן אף אלו עם האחוזים הגבוהים ביותר של תמותה מבין כל המחלות הנפשיות, לפחות אלו אשר ניתן לראות ולקשר באופן ברור בין המחלה הנפשית והשפעתה הגופנית.
מרכיב התפיסה העצמית – היות ואנורקסיה קשורה למראה החיצוני ותפיסת העצמי, והיות והיא משפיעה באופן ישיר על הרגלי אכילה, התסמינים הנלווים כוללים הפרעות נפשיות נוספות כגון דיכאון ולחץ. כך נוצר עומס נפשי-רגשי עצום על המטופלת, אשר עלול להוביל לבעיות נוספות וקשיי התמודדות עמוקים.
שיטת הטיפול בגירוי מוחי
חוקרים קנדיים מצאו כי גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation) יכול להוביל להשפעה על מצבי רוח, משקל, ותחושה כללית. הם בדקו זאת בהצלחה על 16 מטופלים, והתוצאות פורסמו בג'ורנל פסיכיאטרי מוכר (The Lancet Psychiatry). כלל המטופלים בבדיקה זו סבלו מאנורקסיה על פני תקופה ארוכה של ממוצע 18 שנה, וחלקן היו במצב גופני ירוד ותת-משקל חמור.
בניתוח מדויק, הוטמעו אלקטרודות באזור מסוים במוחן (subcallosal cingulate), שמעיד על שינויים בקשרי סרוטונין באלו אשר סובלים מאנורקסיה. לאחר מכן, האלקטרודות שימשו להגירוי אזור זה בכל 90 מיקרו-שניות למשך שנה. לאחר שנה, ערכו סריקת PET ונראה שיפור ב-10 מתוך ה-14 בכל הנוגע לתסמיני דיכאון. מצב הרוח הכללי ואיכות החיים של חמישה מתוך כלל הנבדקים, עלה. נראה גם כי היה שיפור בנוגע למשקלן של המטופלות.
לא ברור מה גרם לשיפורים אלו – האם הייתה עלייה בהפקת סרוטנין או קליטתו במוח, דבר אשר יכול בהחלט להשפיע לטובה על מצב הרוח וההרגשה הכללית. אולי ההשפעה היא תוצר של פלצבו, גם אם הטיפול נפרש על פני שנה – לא ברור בוודאות מה היה הגורם המשפיע. כך או כך, נראה כי דרך טיפול אשר משפיע על הורמונים וכימיקלים שונים במוח ומערכת העצבים ניתן להוביל לשיפור כללי, אך יש להיזהר טרם נחרוץ חד-משמעית ניסוי זה כפתרון מבטיח.