העומס הנפשי והלחץ המלווה את גילאי ההתבגרות הינם עצומים. השינויים החברתיים והפיזיולוגים אותם חווים בני הנוער מהותיים ובעלי השלכות נפשיות.
המעמד והמיצוב החברתי לצד הצורך העז בביטוי אישי עצמי, הופכים את ההתבגרות לתהליך מורכב ביותר. מתבגר רוצה לבטא את אישיותו, העדפותיו ולהביא עצמו לכדי מימוש, אך אין זה עניין פשוט והוא נתקל בלא מעט קשיים לאורך הדרך.
ניתן לזהות קשיים בגילאים אלו בקשת תצורות, מקשיים חברתיים, הפרעות שינה ועד הפרעות נפשיות חריפות. לרוב, הפרעות השינה ייקחו חלק מבעיה נפשית אישית מורכבת יותר, ועל כן נוטים לקשר בין הפרעות שינה ובעיות נפשיות אחרות.
מהו הקשר בין הפרעות שינה והפרעות נפשיות, וכיצד אלו באים לכדי ביטוי בגילאי ההתבגרות? מה ניתן לעשות על מנת להקל על הנער בשלב מורכב זה? וכיצד להתייחס לנושא הפרעות השינה והשלכותיהן?
הפרעות שינה בגיל ההתבגרות
למרות שעיסוקו של מאמר זה הוא בגיל ההתבגרות, חשוב להבין שמבחינת הפרעה השינה עצמה היא מופיעה בתצורות זהות בגילאים שונים. ישנם מספר סוגים של הפרעות שינה אשר מתחלקות באופן כללי לשלוש קטגוריות:
- היפרסומניה – הפרעות בהן ישנו צורך עז להירדם, ואף להגיע למצבי הירדמות באופן פתאומי ומפתיע.
- אינסומניה – הפרעות שינה אשר מתבטאות באי-יכולת או קושי להירדם.
- פראסומניה – הפרעות המתרחשות תוך כדי השינה, כגון הליכה וביצוע פעילות תוך מצב שינה, סיוטים ובעיות הקשורות בחלימה, ועוד.
כמו כן, ייתכן והפרעות השינה לא יהיו הגורם העיקר המאפיין את ההפרעה, ויתלוו להפרעות שונות אחרות בתצורה מינורית או משמעותית יותר. היווצרות הפרעות שינה יכול להיות קשור לאחד משני מנגנונים, או לשניהם יחד – מקור נפשי או פיזיולוגי.
מבחינה פיזיולוגית, הפרעות שינה יכולות להיות קשורות למערכת העצבים והמוח, הפרשת הורמונים או פעילות לא סדירה של אחד האיברים השונים במערכות אלו. מבחינה נפשית, הפרעות שינה יכולות להיות קשורות לבעיות כגון לחץ, פחדים, מחשבות טורדניות, וכן הפרעות נפשיות שונות.
השפעותיהן של הפרעות שינה על הפרעות נפשיות
מאחר והשינה היא אחד הדברים החשובים ביותר להתנהלות סדירה ובריאה של האדם, במקרים ממושכים של הפרעות שינה סביר להניח כי יופיעו תופעות חמורות נוספות אשר יתקשרו עמה. בין אם מקור הפרעת השינה פיזיולוגי או נפשי, הפרעות שינה עלולות לעורר קשיים נפשיים רבים, לחצים ופחדים, חשיבה אשר איננה צלולה, וחוסר יכולת כללית לתפקד ולחוש טוב.
במצב של עודף שינה (היפרסומניה), ניתן לראות גם מקרים של עייפות כרונית, חוסר-ערות, בעיות במיקוד, נרקולפסיה, וקשיים חברתיים. במצבים של אינסומניה והפרעות במהלך השינה ישנם מצבים של תזזיתיות, עוררות, פחדים ותחושת אימה, חוסר יכולת להתמקד, והפרעות מצב רוח. אלו יכולים להתקשר אל הפרעות נפשיות כגון פוביות ופחד רדיפה, מחשבות טורדניות, בעיות בתפקוד, והפרעות נוספות.
מצד שני, ישנה גם השפעה הדדית בין הפרעות השינה וההפרעות הנפשיות, כך שבהחלט ניתן לצפות כי הפרעות נפשיות יבססו או יחזקו הפרעות שינה במטופל. זו הסיבה לכך שבמקרים כה רבים מטופל סובל מהפרעות שינה כהפרעה משנית נלוות לתופעה נפשית מורכבת יותר.
התמודדות עם הפרעות שינה בגיל ההתבגרות
תחילה חשוב להבין כי לרוב הפרעת שינה אינה עומדת בפני עצמה. כאשר היא מופיעה כתוצאה מבעיה פיזיולוגית לעיתים ניתן לטפל בה בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים, אך גם אז אין זה אומר כי היא לא תלווה בקשיים נפשיים אחרים. על כן מתייחסים אל הפרעות אלו כחלק ממרקם מורכב של תופעות נפשיות.
מאחר ומדובר בעניין נפשי מורכב, גם כאשר מדובר בטיפול תרופתי, תוך שיתוף פעולה עם מומחה מתחום רפואת הנפש. ללא ספק בעיות המקושרות עם שינה יעלו תכנים מורכבים אחרים במארג הנפשי של המטופל, קשיים חברתיים, אישיים, בינאישיים, ועוד. לכן, היוועצות בפסיכיאטר, או פסיכולוג המתמחים בהפרעות שינה והשלכותיהן על המתבגר הינו דבר חשוב.