אלימות והתנהגות אלימה

תוכן עניינים

אלימות מוגדרת כשימוש בכוח פיזי או כוח פסיכולוגי על אדם אחר, בעל חיים, חפץ ואף צמח וכל זאת במטרה, לגרום לפגיעה אם בגוף או בנפש. אנשים אלימים נתפסים בעיניי החברה כאנשים שליליים, תוקפנים ולעיתים אף מפחידים.
בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות באלימות בעיקר נגד נשים וילדים. ברחבי הארץ פזורים מרכזיים, במטרה לסייע לכל אותם נפגעי אלימות באשר היא.

אחת הבעיות המרכזיות היא שהאלימות אינה פיזית ולכן קיים קושי לקורבן להוכיח כי עבר מסכת התעללות ואלימות נפשית, שלעיתים קרובות מוגדרת כאלימות שהיא הרבה יותר קשה מאלימות פיזית.

כמו כן, בשנים האחרונות, אנו עדים לגל אלימות חדש מצד בני נוער, אשר תוקפים ללא סיבה עוברי אורח באם ברחוב או בזמן נהיגה, תופעה זו מלחיצה ומדאיגה ומעלה מספר שאלות לגיטימיות באשר לסיבות של הנוער הצעיר להתנהג באלימות כזו כלפי אנשי אותם הם אינם מכירים כלל ואנשים אשר מעולם לא פגעו בהם.

מהן הסיבות להתנהגות אלימה?

בעקבות מחקרים רבים, אשר נעשו בשנים האחרונות, הועלו מספר השערות, בהקשר להתנהגות אלימה מצד אנשים כלפי אנשים אחרים, בני משפחה, חברים וסביבה בכלל.

הפסיכולוג הנודע ד"ר  זיגמונד פרויד, טען בעבר כי האלימות נובעת באופן כללי, עקב יצר המוות הקיים בכל אדם, אשר גורם לו לעיתים להתנהג בצורה פוגענית והרסנית. תיאוריה זו של פרויד הלכה והתפתחה במהלך השנים וכיום ידוע שלכל אדם אכן יש יצר הרסני ותוקפני בתוכו, אך היכולת לשלוט ביצר זה ולרסן אותו בהתאם לנסיבות גם אם הם מעצבנות ומכעיסות, עלולות להיות קשורות לגורמים אחרים.

גורמים נוספים אשר עלולים לגרום לאדם להתנהג בצורה אלימה ייתכן וקשורים לצפייה בתוכניות אלימות בטלוויזיה, משחק במשחקי מחשב אלימים, השתתפות בחוגים המלמדים אגרוף, קראטה וכדומה. בנוסף, נמצא כי תסכול עלול להוציא מהאדם את יצר הנקמנות ועלבונות.

לדוגמא, אדם מקלל ומעליב עובר אורח ברחוב או נהג בזמן נסיעה מבלי לדעת , שהערה הפשוטה אך המעליבה שלו, עלולה לעורר באדם השני תגובה קיצונית של אלימות פיזית. כמו כן, ידוע ממחקרי העבר כי אנשים אשר עברו התעללות פיזית, נפשית או מינית בעברם, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה להפוך להיות אנשים אלימים בעתידם, באם לא יקבלו את הטיפול המתאים.

התנהגות אלימה כלפי אדם אחר עלולה לגרום לשרשרת של התנהגויות אלימות בעתיד מצד הקורבן שבעתיד יהפוך להיות התוקף. אולם מחקרי העבר מוכיחים כי אנשים אשר היו קורבנות לאלימות פיזית, מינית או נפשית, בוחרים לרוב ללכת או בדרך ההפוכה מהמתעלל שלהם או בשל התסכול, העלבון והפגיעה הקשה, הם ממשיכים בדרך המתעלל והופכים למתעללים בעצמם.

למרות המחולקות הרבות בנושא זה, מספר חוקרים מצאו כי ייתכן וקיים קשר בין רמות גבוהות של ההורמון הגברי טסטוסטרון לבין אלימות.

טיפול באלימות

לעיתים קרובות, קיים קושי בזיהוי אדם שעבר התעללות ואלימות מסוג כלשהוא, בעיקר במקרים בהם האלימות היא מילולית. בנוסף, נשים מוכות רבות, מפחדות להודות כי חוות אלימות בביתם ונותנות תירוצים ומשקרות לגבי הסימנים הפיזיים השונים (כגון: שברים, מכות כחולות, חבלות ועוד), בשל הפחד, המצוקה, חוסר הרצון לפרק את המשפחה למרות שהיא לא מתפקדת כראוי.

סינדרום זה ידוע בשם סינדרום האישה המוכה. אישה זו צריכה לעבור טיפולים פסיכולוגים רבים ולקבל תמיכה גם מהמשטרה וגם מהמקלטים השונים לנשים מוכות, בכדי להיות מספיק חזקה ולצאת מעולם האלימות בה היא חיה.

הטיפולים באופן כללי, כוללים טיפולים פסיכולוגים, תמיכה נפשית בקורבן בניסיון להחזיר את הביטחון והאמון לחייו, טיפולים קבוצתיים וטיפולים משפחתיים, בעיקר במקרים שהמתעלל הוא בן משפחה.

ראו גם:

סאדיזם