שכול בגיל הזהב

תוכן עניינים

אובדן ושכול הם מצבים המאפיינים כל חברה אנושית, וסופם לפקוד כל אדם. לשכול יש מאפיינים שונים כאשר הוא מתרחש בתקופות שונות בחיים. בגיל הזהב, השכול הופך לעיתים לחלק בלתי נפרד מהחיים, כאשר האדם מוצא עצמו נפרד שוב ושוב מחברים, קרובים ובני משפחה.

אובדן קרוב משפחה

אובדן קרובי משפחה הוא חוויה קשה ביותר, גם כאשר מדובר בקרוב שהזדקן ומת בסיבה טובה. בנוסף להתמודדות עם המוות, צריך הקשיש להתמודד גם עם השינוי בסדרים החברתיים או המשפחתיים העשויים להגרם עקב כך, וכן להתמודד עם החרדות העשויות לעלות בו ביחס למותו שלו.

אובדן בן/בת זוג

קשה מכל ההתמודדות עם מותו של בן או בת הזוג. בן הזוג מהווה במקרים רבים בסיס איתן של חיים משותפים, הרגלים, מערכות חברתיות וסדרי עולם. כאשר בן הזוג הולך לעולמו, צריך בן הזוג הנותר להתמודד עם עולם בו האחר המשמעותי ביותר איננו. עליו לארגן מחדש את סדר יומו, את העדפותיו ואת עולמו החברתי.

השלכות השכול

כאמור, למרות היותו של המוות חלק צפוי מהחיים, הוא אינו קל להתמודדות גם בגיל מבוגר. קשישים אשר מאבדים קרובי משפחה, ובעיקר את בני זוגם, עשויים לחוש תחושות קשות של דיכאון, חרדה ובדידות. עליהם להתמודד עם תחושות אלה, ועם הצורך להמשיך ולהפרד ולשקם את חייהם – אם ברצונם להמשיך לחיות ללא סבל.

טיפול להתמודדות עם חרדות

אחת התחושות האופייניות המתעוררות כתוצאה ממותו של קרוב היא חרדה מפני הבדידות, מפני המוות, מפני המשך החיים לבד, מפני מחלות ועוד. הטיפול המקובל ביותר להתמודדות עם חרדות משלב טיפול תרופתי (הניתן על ידי פסיכוגריאטר), וטיפול קוגניטיבי- התנהגותי, הניתן על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי. בטיפול זה, מתעמק המטפל עם המטופל במחשבות יוצרות החרדה, ומעניק להן פירושים ומשמעויות אחרות.

טיפול להתמודדות עם מוות

התמודדות עם המוות חשובה גם בגלל האובדן של הקרוב, והאובדנים שעשויים להגיע בעתיד הקרוב, וגם מפני שמותו של קרוב מדגיש בפני האדם המזדקן את סופו שלו. על פי התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון, השלב ההתפתחותי האחרון בחיים כולל משימה של התמודדות והשלמה עם המוות המתקרב.

בטיפול, מתמקד המטפל בחייו של המטופל, הישגיו, ובדברים שעוד יש בכוחו להשלים. בכך המוות הופך מנקודה מפחידה בעתיד, לנקודה בלתי נמנעת שבאה לאחר תחושה של חיים מלאים ומספקים.

טיפול להתמודדות עם פרידות

פרידה עשוייה להיות תהליך קשה ומכאיב, וכאשר הגורם לה הוא המוות המתקרב והבלתי נמנע, היא קשה עוד יותר עקב היותה סופית וודאית. כאשר קרוב משפחה או בן זוג חולים במחלה שסופה ידוע, יש מקום להתערבות מקצועים על מנת להקל את תהליך הפרידה, ולהפוך אותו לתהליך משמעותי ובעל ערך אשר יעזור לאדם הנותר מאחור להמשיך בחייו. תהליך הפרידה נעשה בדרך כלל כטיפול זוגי או קבוצתי.

טיפול להתמודדות עם דיכאון

דיכאון הוא הרגש הנפוץ ביותר כתוצאה משכול. דיכאון בחודשים הראשונים לאחר האובדן נחשב לנורמאלי, ובדרך כלל לא דורש התערבות מיוחדת. כאשר הדיכאון קשה, נמשך לאורך זמן, ופוגע בתחומי התפקוד היומיומי, יש מקום לפנות לייעוץ אצל פסיכוגריאטר אשר יתאים טיפול תרופתי, וטיפול רגשי במידת הצורך.

שיקום החיים

גם לאחר אובדנים קשים, החיים יכולים להמשך. קשישים רבים מוצאים תחומי עניין חדשים, מתקרבים לבני משפחה שנותרו בחיים, הולכים להצגות, קונצרטים, מועדוני קשישים, חוגים, ואפילו מתנדבים. תמיכה של בני משפחה, או תמיכה מקצועית עשויים לעזור מאוד לקשיש שאיבד את היקר לו מכל למצוא טעם והנאות רבות בחיים.

הנצחה

חשיבות רבה נודעת לעיתים גם לאפשרות להנציח את הקרוב שהלך לעולמו. תמונות, סרטים, סיפורים ואפילו ספרים שיוצאים לאור עשויים לעזור לפרט להתמודד עם מותו של הקרוב, ולהרגיש אותו סמוך אליהם גם לאחר מותו.