בדיוק כמו מבוגרים, גם ילדים ובני נוער עלולים לסבול מהפרעות נפש או כפי שנכון יותר לקרוא להן: הפרעות פסיכיאטריות. להפרעות הנפשיות עשויה להיות השפעה לא פשוטה לא רק על הלוקה בהן אלא גם על משפחתו הקרובה ועל הסובבים אותו באופן כללי.
כמו כן ההתמודדות הלא פשוטה עם הפרעות נפשיות בקרב ילדים, כרוכה בין היתר בהתמודדות עם הסטיגמה החברתית הנלווית ועם החששות מפני העתיד.
נכון להיום אין בישראל נתונים מדויקים בנוגע לשכיחות של הפרעות נפשיות בילדים וזאת כיוון שלא קיימת מערכת מסודרת אחת שאחראית לספק שירותים לאוכלוסייה זו. יחד עם זאת, בסקר שנערך בשנים 2005-2004 על ידי בית החולים זיו, מרכז שניידר לרפואת ילדים, משרד החינוך ומשרד הבריאות (שירותי בריאות הנפש).
נראה כי שיעור בני הנוער הסובלים מהפרעות נפשיות דומה מאוד לשיעור ההפרעות הנפשיות במבוגרים: 11.8 אחוז מבני הנוער בגילאים 15-14 סובלים מתסמינים של הפרעה פסיכיאטרית המפריעה להם לתפקוד וגורמת להם למצוקה.
מדוע ילדים רבים נותרים ללא אבחון?
בדרך כלל הראשונים לשים לב לתסמינים שיש בהם כדי להעיד על הפרעה נפשית בילד, הם המבוגרים המטפלים בו. יחד עם זאת, מבוגרים רבים לא מכירים את התסמינים והסימנים של הפרעות נפשיות. למעשה גם אם המבוגר מכיר את הסימנים והתסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה, עדיין לא תמיד פשוט להבדיל בינם לבין התנהגות טבעית ותקינה האופיינית לילדים באופן כללי. כמו כן במקרים רבים לילד הסובל מהפרעה נפשית אין אוצר מילים מפותח מספיק, בשביל להסביר מהו המקור למצוקה שלו ומה בדיוק עובר על נפשו המיוסרת.
מעבר לכל זה, הפחד מפני הסטיגמה החברתית הנלווית להפרעות נפשיות, החשש מפני ההוצאות הרפואיות והדעות הקדומות לגבי הטיפול בתרופות פסיכיאטריות, מונעים מהורים רבים לפנות לבירור ואבחון פסיכיאטרי, גם כאשר ישנם חשדות משמעותיים.
אילו הפרעות נפשיות שכיחות בקרב ילדים?
ילדים ובני נוער יכולים לפתח את אותן הפרעות נפשיות שפוגעות במבוגרים. השוני בא אם כך לידי ביטוי במקרים רבים באופן שבו ההפרעות מתבטאות באוכלוסיות השונות. כך לדוגמה ילדים הסובלים מדיכאון, לרוב יפגינו נטייה לרגזנות ועצבנות ולעומת זאת מבוגרים הסובלים מדיכאון, יפגינו לרוב עצבות גדולה שלא מלווה בעצבנות בהכרח. ספקטרום ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים רחב מאוד וכולל בין היתר את ההפרעות הבאות:
- הפרעות חרדה – ילדים עם הפרעות חרדה כמו הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית או פוביה חברתית, סובלים מחרדה מתמדת הפוגעת בתפקוד היומיומי שלהם. דאגה במידה מסוימת מהווה חלק נורמלי מהחוויה של כל ילד באשר הוא. כאשר הדאגה או המתח הנפשי מקשים על התפקוד התקין של הילד, יש להעלות חשד לכך שקיימת הפרעת חרדה.
- הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות – הפרעה זו כוללת לרוב תסמינים משלוש קטגוריות: קושי למקד את הקשב, התנהגות אימפולסיבית והיפראקטיביות. יש ילדים הסובלים מתסמינים מכל הקטגוריות במקביל ולעומת זאת יש ילדים הלוקים בהפרעה, הסובלים מתסמינים מקטגוריה אחת או שתיים בלבד.
- הפרעות אכילה – הפרעות כמו אנורקסיה נרבוזה או בולמיה נרבוזה, הן הפרעות פסיכיאטריות מסכנות חיים שיכולות לבוא לידי ביטוי כבר בתקופת הילדות. כמו כן ישנם חוקרים מודרניים הסבורים כי ישנן גם הפרעות אכילה ייחודיות המופיעות בגיל הינקות.
- הפרעות אפקטיביות – הפרעות מצב רוח כמו הפרעה דו קוטבית או דיכאון, יכולות לבוא לידי ביטוי בילדים בשינויים משמעותיים של מצב הרוח, הנבדלים משינויים נורמטיביים במצב הרוח בין היתר בקיצוניות שלהם.
אילו סימנים צריכים להעלות את החשד לקיום של הפרעה נפשית בילד?
להלן מספר תמרורי אזהרה שיכולים להעיד על כך שהילד סובל מהפרעה נפשית:
- שינויי מצב רוח – חפשו סימנים לעצבות גדולה או נסיגה חברתית ונטייה להתבודדות שלא היו קיימים קודם לכן, הנמשכים שבועיים ברציפות לכל הפחות. כמו כן יש להיות ערים לשינויי מצב רוח קיצוניים הגורמים לבעיות במערכות היחסים בבית ובבית הספר.
- רגשות שליליים עוצמתיים במיוחד – שימו לב למקרים שבהם קיים למשל פחד משמעותי ללא סיבה נראית לעין. במקרים מסוימים הרגש העוצמתי ילווה בדפיקות לב מואצות או בנשימה מהירה. פחד או חרדה עוצמתיים הפוגעים בתפקוד היומיומי, צריכים להדליק נורה אדומה.
- שינויי התנהגות – הכוונה היא הן לשינויים בהתנהגות והן לשינויים באישיות של הילד. בין היתר מדובר על התנהגות מסוכנת והתנהגות אלימה שהופיעו כאילו יש מאין.
- קושי להתרכז – ילדים רבים סובלים מקשיי ריכוז, אך חשוב להבחין בין קושי נורמטיבי לבין קושי הגורם לפגיעה ביכולות האקדמיות, הדורש התייחסות מיוחדת.
- אובדן משקל לא מוסבר – אובדן של התיאבון, עיסוק מופרז במשקל, הקאות תכופות ושימוש במשלשלים, יכולים להעיד על הפרעת אכילה. בניגוד למה שרבים חושבים, הפרעות אכילה יכולות להופיע גם בילדים ובנערים ולא רק בילדות ובנערות.
- תסמינים גופניים – הפרעות נפשיות בילדים באות לידי ביטוי לעתים קרובות יחסית בתסמינים פיזיים. כך לדוגמה אם ההפרעה תבוא לידי ביטוי באדם מבוגר בנטייה לעצבות גדולה, הרי שבילד קטן היא יכולה לבוא לידי ביטוי למשל בכאבי ראש חזקים או בכאבי בטן בלתי מוסברים.
חשוב לציין כי רק פסיכיאטר ילדים מוסמך לספק אבחנה פסיכיאטרית וכי במקרים רבים החשדות הראשוניים מתבררים כשגויים. אי לכך, גם בהינתן התסמינים שלעיל, חשוב שלא "לחרוץ את דינו" של הילד ולמהר לקפוץ למסקנות.
כיצד מטפלים בהפרעות נפשיות בילדים?
הטיפול בהפרעות נפשיות בילדים כולל בגדול שני אלמנטים מרכזיים: טיפולים פסיכותרפיים וטיפולים תרופתיים, כשלא אחת הטיפול האופטימלי כולל שילוב של שני המרכיבים.
הטיפול הפסיכיאטרי צריך להתאים באופן אינדיבידואלי לכל ילד וילד שכן תכנית הטיפולים מושפעת בין היתר מגילו של הילד, חומרת המצוקה הנפשית, אופי ההפרעה הנפשית, האופן שבו היא באה לידי ביטוי במטופל ועוד.